כמה פעמים שמעתם על אב ובן שמשחקים יחד בליגה הבכירה? ומה אם נגיד לכם שהם גם משתפים פעולה באותה קבוצה – אפילו משחקים באותו תפקיד על המגרש? לא ברור אם יש תקדים לזה בעולם, מה שכן עבור טולי ליבגוט מראשון לציון ומושיקו אלימלך (שעבר לדירה שכורה בעיר הגדולה) זה דווקא משהו רגיל לחלוטין, אפילו יום־יומי.
טולי ליבגוט ומושיקו אלימלךטולי ליבגוט ומושיקו אלימלך
טולי ליבגוט ומושיקו אלימלך
(צילום: ראובן שוורץ)
ליבגוט (50), שכיכב בעבר בהפועל ראשל"צ ונבחרת ישראל, משחק מתחילת העונה עם אלימלך (28), בנו החורג והשוער הנוכחי של הכחולים־לבנים, בקבוצת הכדוריד של עירוני קריית אונו. כן, הבן הוא השוער הראשון של הקבוצה, האב השוער המחליף. שניהם שומרים על תחרות בריאה ומכירים את כל הטריקים והשטיקים אחד של השני. ככה זה כשאתם משפחה.
"זה כיף", מודה אלימלך. "יש פירגון, אני בא לאימון ויש מי שדואג לי, מעבר למנהל קבוצה. אני גר בדירה שכורה, כך שלפעמים אני אפילו מביא את הכביסה לאימון ונותן לאבא שיעשה לי אותה בבית. הוא דואג לי לכל הדברים הקטנים".
אבא ליבגוט צוחק: "השוני היחיד הוא שבמקום לתת לו טיפים מהיציע, אני נותן לו היום מהספסל. באמת, במה שאני יכול לעזור - אני עוזר לו".

הכל נשאר במשפחה

אין מי שלא מכיר את השניים בענף הכדוריד. ליבגוט נולד בכלל בלטביה, אבל כבר 28 שנים משחק בישראל (בין השאר בעירוני רחובות, הפועל ראשל"צ, נס ציונה, מ.כ חולון, והחל מלפני שנתיים בקריית אונו). מאמן העבר אבנר דרורי גילה אותו והביא אותו להפועל ראשל"צ. בגלל העבר שהיה לו בהוקי קרח, דרורי החליט לשים אותו בשער. עד היום הוא לא יצא משם.
אלימלך, כישרון גדול בענף, גדל בהפועל ראשל"צ, זכה עם האדומים באליפות ושני גביעים, והסתובב בשנים האחרונות גם בנס ציונה, הפועל אשדוד ואחד השחקנים המצטיינים של עירוני רחובות. "את האמת, טולי חיכה לי שאגיע לקריית אונו", הוא מספר, "דיבר איתי על זה, אבל לא ידעתי מה אעשה. כשאמרתי שאני חותם, הוא האריך את החוזה באותו יום".
ליבגוט: "אני יזמתי את זה. בגיל 50, אני כבר לא יכול לסחוב לבד. יש לי כוח, אני מתאמן חזק, אבל מושיקו שוער ראשון לכל דבר".
לפני 28 שנה, כשליבגוט השלים הכנסה בארכיון בית המשפט ברחובות, הוא פגש במקרה את סימה אלימלך. הם נישאו וליבגוט טיפח קשר קרוב עם מושיקו, בנה הפעוט של סימה מנישואיה הקודמים. היום אותו מושיקו, כאמור, הוא אחד השוערים המוערכים בליגה. וזאת לא האנקדוטה המשפחתית היחידה. לליבגוט שני בנים נוספים שמשחקים כדוריד: חן (24) בווילרבאן שבליגה הצרפתית ועילאי (18), שהיה עד לאחרונה בקבוצת הנוער של הפועל ראשל"צ וכעת מתגייס לשירות קרבי בגולני.
"זה מיוחד מאוד. לא רואה עוד הרבה אנשים שיכולים לשחק בליגת העל נגד הבן שלהם או להתחרות איתו בין הקורות", הוא צוחק. "כשהבן שלך משחק נגדך, כמו שקרה בשנים האחרונות, זה אומר שהזדקנת, מצד שני כיף שאנחנו ברמה הזו. בכלל, אצלנו מדברים על כדוריד בבית כל הזמן, אשתי כבר משתגעת מזה. כי זה כל המשפחה".
דמיינת שבאחד מן הימים תשחק עם הבן שלך באותה קבוצה?
"מושיקו מגיל שנה בא איתי לאימונים, שחקנים היו מאמנים אותו בשער עוד מהחיתולים. הוא היה תמיד חלק מהקבוצה, ראה אותי, אבל ההליכה לכדוריד לא הגיעה ממני. מושיקו בחר בהתחלה בכדורסל, ראה שזה לא זה והלך לכדוריד. לי לא היה חשוב לאיזה ענף הילדים ילכו, אני רק שמח שהם מתעסקים בספורט".
אלימלך מאשר: "הייתי באמת בא לאימונים, משתתף, ושם החלה התשוקה לספורט בכלל ולכדוריד בפרט. אני שמאלי, וזה די נדיר לשוערי כדוריד. מה שכן, תמיד אהבתי לעמוד בין הקורות. אפילו כילד כששיחקתי כדורגל בשכונה. כשראיתי את טולי, זה רק עזר לי להחליט".
מושיקו, אתה האמנת שאבא שלך יתחרה איתך יום אחד על אפודת השוער הראשון באותה קבוצה?
"תשמע, לטולי יש תשוקה למשחק בצורה הכי גבוהה. אני רואה את זה באימונים. שנינו עובדים בעוד עבודה, וכשהוא מגיע בערב אחרי יום עמוס, הוא נראה יותר טוב ממני. אני אומר לעצמי: 'לא יכול להיות שהוא רענן ואני כזה עייף'. גם המאמן שלנו, גלעד מאור, אומר שהוא מעולם לא ראה אותו מזלזל באימון. הוא מתאמן קשה, אוכל נכון, מקצוען".
"זה מיוחד מאוד. לא רואה עוד הרבה אנשים שיכולים לשחק בליגת העל נגד הבן שלהם או להתחרות איתו בין הקורות"
יש מלחמה ביניכם באימונים? בכל זאת, כל אחד בטח רוצה להיות השוער הראשון בקבוצה שנמצאת בחלק העליון בליגת העל.
אלימלך: "יש תחרות כי כל אחד רוצה לשחק. אני בטוח שקצת מציק לו שאני השוער הראשון, כמו שאני רוצה תמיד לעמוד בשער. אבל זה עוזר לשנינו".
ליבגוט: "אני לא רואה את זה ככה. תראה. בכל המשחקים, בכל הקבוצות בכדוריד, כל השוערים משחקים הרבה והם גם מעודדים אחד את השני מהספסל. אין שום תחרות. אם מושיקו צריך מנוחה או שלא הולך לו - אני נכנס לעשר דקות".
הסטיגמה בענף ובכלל בספורט, היא שהשוערים חייבים להיות אנשים אמיצים עם "שריטה" כלשהי. בכל זאת, סופגים פיצוצים במשך שעה וחצי כל ערב.
אלימלך: "אולי אפשר למצוא קצת קווי דמיון למה שאמרת. מה שכן, אתה קצת בעולם שלך, במחלקה נפרדת. יש משהו בשוערים ששונה משחקני שדה".
ליבגוט: "לא יודע עם יש או אין שריטה, צריך פשוט אופי מיוחד. אתה לבד, הכל עליך. השוערים בארץ, הם האנשים הכי אינטליגנטים שיש. אולי בגלל שאנחנו לא מפחדים מכדור שנזרק לעברנו מחצי מטר. צריך להיות אמיץ, לא משוגע".

היום שאחרי הכדוריד

לצד הקריירה בשער, ליבגוט מועסק כטכנאי בכיר של הוט ומשוטט לו בין המשימות. אלימלך עובד בחברת סטארט־אפ. "בכדוריד אפשר להתנהל בכיף ככה עד גיל 27", מסביר אלימלך. "מגיע יום, בעיקר כשאתה מסיים ללמוד, שאתה אומר מה הלאה. כדוריד זה לא כדורגל שאתה יכול לסיים קריירה עם שלושה בתים. כדוריד נותן כסף לשוטף והתחלה יפה לחיים, לא מעבר".
ליבגוט: "התרגלנו כבר לדברים האלה. אני רואה את מושיקו מגיע גמור אחרי יום עבודה. זה מה שיישאר, לצערי לא נהיה מקצועניים בענף הזה בארץ".
טולי, שאלת השאלות. מתי אתה הולך לתלות את הכפפות?
"הגוף אומר לי מדי פעם להפסיק, לא אשקר. אני עוד לא יודע. בכל מקרה, לא אפרוש לגמרי, אלא אמשיך לשחק בליגה השנייה".