בפרק הזמן שבין עונה שהסתיימה בגאווה מהולה באכזבה ותסכול לבין עונה חדשה שלא התחילה, מכבי ראשון לציון כדורסל בונה את עצמה מחדש. צעירה יותר, ומצומצמת בתקציבים. אבל עם קו אידיאולוגי מתמשך של השקעה בשחקנים צעירים וטיפוח שלהם, ושמירה על מסגרת תקציבית. הקבוצה הכינה את עצמה בתצורה המתחדשת שלה להתמודדות בליגה הבלקנית, שנפתחה השבוע. בשלב הראשון (ה'ישראלי'), הקבוצה של גיא גודס תתמודד בבית אחד עם הפועל ירושלים ועם הפועל באר שבע.
מחשבה גאונית
גודס אמר השבוע: "כמאמן כדורסל אני חווה תקופה משונה וקצת מבלבלת, כי אתה צריך להמציא את עצמך מחדש כל הזמן. אני נזכר שגם כשחזרנו אחרי הפגרה הראשונה מהקורונה, אחרי שלושה חודשים ללא פעילות, היינו צריכים להחזיר קבוצה לכושר - ובאפס זמן להתחיל לשחק פעמיים בשבוע. אלה לא דברים שהכרנו. ובעצם כל מה שקורה כרגע מכריח אותנו - מאמנים, מאמני כושר, שחקנים, הנהלה - לצאת מהתבניות שאנחנו מכירים".
ועד כמה הקורונה וסערות היומיום הבלתי נגמרות בארץ משליכות על סדר היום שלכם? עם ובלי קשר לקורונה, אנחנו חיים בזמנים לא מיושבים במיוחד.
"אנחנו מצליחים להישאר אנשי ספורט. ברור לי שלכל אחד יש את הדעות שלו בנוגע למה שקורה מסביב, אבל זה לא חלק מהשיח שלנו או משהו שמשפיע עלינו. בנוגע לקורונה זה כבר שונה, כי היא יכולה להשפיע עלינו ועל הענף כולו באופן ישיר ומיידי. אנחנו רואים איך באירופה יש הרבה הידבקויות - יותר בכדורגל מאשר בכדורסל - וברור לנו שאנחנו צריכים להיזהר. וכאן ראוי לומר שבארץ נעשתה עד כה בכדורסל עבודה מצוינת: סיימנו עונה, ובלי שום תקלה. וזה לא מובן מאליו. מתי שאנחנו צריכים לחפור על זה לשחקנים אנחנו עושים את זה - מחדדים את הכללים ומגבירים את המודעות שלהם. כדי שנוכל לצאת לדרך גם בליגה הישראלית וגם לפגוש שוב את הקהל שלנו - וכולנו מחכים לזה מאוד - נצטרך להקפיד על כל מה שתלוי בנו. נכון שלשחקנים הישראלים קשה יותר, כי הם נמצאים עם משפחות, ולזרים שנמצאים כאן לבד הרבה יותר קל - ועדיין זה מאמץ משותף, של כולנו".
בגל הראשון התמודדתם מצוין עם החזרה לפעילות. ועכשיו, בזכות הליגה הבלקנית העסק התעורר שוב. אפשר להיבנות מהניסיון המוצלח שלכם בסבב הראשון?
"אם בגל הראשון היה לנו נוח באופן יחסי, כי למעט חילוף אחד בסגל הבסיס המקצועי היה זהה ביחס לזמן שבו יצאנו לפגרה הכפויה, הרי שהפעם יש לנו קבוצה חדשה למדי - וזה שונה. הפעם ממצב של סף יציאה לחל"ת - חזרנו להתאמן לקראת הליגה הבלקנית, שעצם המחשבה עליה היתה גאונית".
אתה רואה אתכם ממלאים בתוך תקופה קצרה את חלל העזיבה של אלכס המילטון, של עוז בלייזר ושל אדם אריאל? משמרים את אותו סגנון משחק של הגנה חזקה ויציאה למתפרצות מהעונה שעברה?
"שלושתם היו שחקנים מרכזיים, אבל פעלנו כדי למלא את המשבצות שלהם. דרק היה שחקן מאוד משמעותי, שהשפיע הרבה מאוד על המשחק שלנו. עוז שימש קפטן במשך שתי עונות, ויחד עם אדם ונמרוד טישמן הם היו השלד הישראלי היציב שלנו. במקום דרק, שחתם בגלטסראי, הבאנו את אייזאה טיילור שהוא הרבה יותר מהיר מדרק - כך שפוטנציאל הריצה, היציאה למתפרצות וקצב המשחק הגבוה צפוי להישמר. גולן גוט, שהוא כבר שחקן מנוסה ומכיר את המועדון, נכנס לנעליים של אדם, ונועם אביבי לנעליים של עוז בעמדות 3 או 4. כך שלא צפוי שינוי דרמטי בסגנון המשחק. לצידם יש את דריל מונרו, שהוא עמוד תווך של ניסיון ויכולת - הרבה מאוד כדורים ילכו אליו והוא יקבל החלטות במגרש. נכון, אין הרבה כסף, אבל יש רוח חזקה של קבוצה צעירה שתצטרך להיות לוחמנית מאוד. להשוות אותה לעונה שעברה? קשה לומר שזה אפשרי כרגע".
מבחינה כלכלית מצבכם טוב פחות העונה באופן די ניכר מבעונה שעברה.
"התקציב ירד בכ־40 אחוז. וכדי לסבר את האוזן, תקציב השחקנים של מכבי ראשון כולה העונה הוא שלושה מיליון שקל - נמוך לכל הדעות - וקטן בהרבה מהשכר של סקוטי ווילבקין ממכבי ת"א. אבל לשמחתנו יש אצלנו השקעה גדולה בהרבה צעירים, כמו אביבי, עידו פליישר, טל פלד ונועם דברת".
מה שאומר שכדאי להנמיך רמת ציפיות, כדי לא לייצר לחץ מוגזם על הצעירים?
"לחץ להישגים תמיד קיים במועדון כזה. ומבחינתי הציפיות נשארו גבוהות - וזה אומר לשמור על המעמד שלנו כקבוצה מובילה בכדורסל הישראלי".
תקרת הזכוכית
אתה עדיין חושב לפעמים על ההחמצה הגדולה בגמר הפיינל פור ביולי?
"לא, ניקיתי את הדיסקט של העונה שעברה די מהר. אני די מנוסה, וחוויתי כבר לא מעט הפסדים כאלה וגם ניצחונות של רגעי הכרעה בגמרים או בחצאי גמרים. ברור שזה היה פספוס גדול. היינו שם, הגענו חזקים לגמר הפיינל פור. אבל בסוף הדברים נפלו על שריקה כזאת או אחרת. אלה דברים שלא בשליטה שלך, ולא אנחנו אלה ששורקים".
ו...
"רגע אחרי שזה נגמר אתה כבר אמור לשחרר את זה. ובכלל, עדיף שנהיה גאים במה שעשינו. היתה לנו קבוצה נהדרת, שהיה כיף לראות אותה. קבוצה שהביאה הרבה כבוד לראשל"צ. שנה שנייה ברציפות שעברנו מועדון גדול כמו הפועל ירושלים בדרך לגמר הפיינל פור - וזה חימם לנו את הלב. רצינו להוציא מעצמנו את המיטב, גם בשביל האוהדים שלנו שלא היו יכולים להיות איתנו ברגעים האלה וראו את המשחק מהבית. בחיים עדיף להסתכל על חצי הכוס המלאה - וכמועדון אנחנו מצויים בהתקדמות כבר שנתיים, כשאנחנו מצליחים לשפר יכולות של שחקנים, ולשלב שחקני בית בקבוצה הבוגרת. ואני בטוח שהעיר גאה בהם".
ובסוף הכסף מדבר. אתה משביח שחקנים, והקבוצות הגדולות לוקחות אותם. לא בהכרח כי הן צריכות אותם, אלא בין היתר גם כדי להחליש את היריבות.
"זה הגלגל שמניע את הספורט. שחקנים רוצים להתפרנס ולהגיע לרמות הגבוהות, כך שבוודאי שאין כעס או אכזבה מאף אחד בעניין הזה. להיפך, רק גאווה על כך שאנחנו מועדון שעוזר לשחקנים למקסם את היכולות שלהם. לקדם אותם למקומות טובים יותר. ואגב, זה נכון לגבי ישראלים וזרים. כל מי שהיה אצלנו בשנים האלו ועזב - התקדם מבחינה מקצועית וכלכלית".
מה זה אומר מבחינה מעשית על מכבי ראשון כקבוצה הישגית?
"זה אומר שאנחנו עושים משהו נכון. אם היתה לנו יכולת להשאיר אותם אצלנו ולשלם להם את השכר שהם מקבלים במקום אחר - היינו עושים את זה. נכון לעכשיו המצב הוא שאחרים מלקטים את הפירות שהבשילו אצלנו. בניגוד לכדורגל, אצלנו לא מרוויחים על העברות וגם אם זה מקשה עלינו את העבודה - אנחנו עדיין מרוכזים בלגדל את הפרי הבא, ועושים את זה באהבה ובהנאה. זה הכי חשוב. בגודל של האולם שלנו יש תקרת זכוכית מסוימת, אבל בע"ה יבוא בעתיד איש עסקים גדול וייקח את מכבי ראשון - ואז יהיה כאן אולם עם 5,000 מושבים ויותר. כמו שיש להפועל ת"א, להפועל חולון ולהפועל ירושלים - וזה יקח אותנו ל'לבל' הבא".
"שחקנים רוצים להתפרנס ולהרוויח שכר גדול, וגם לשחק ברמות הגבוהות. אנחנו יכולים להיות גאים בכך שאנחנו מועדון שעוזר לשחקנים למקסם את היכולות שלהם ולהתקדם. זה אומר שאנחנו עושים משהו נכון"
מכבי ראשון חידשה לך את החוזה עוד לפני הפיינל פור. זה היה משמעותי מבחינתך שהביעו בך את האמון הזה ללא קשר לתוצאות בחצי הגמר ובגמר?
"לא. אני מכיר היטב ולאורך שנים את המערכת. את היו"ר יצחק פרי, את המנכ"ל גלעד זיו ואת חברי ההנהלה. האמון קיים בינינו מעבר לזמן או לאירוע כזה או אחר. פרשתי כשחקן בראשון, ואחר כך אימנתי אותה. מאז עשיתי כברת דרך ארוכה, וחזרתי כדי לפגוש בראשון את אותם אנשים. הם מרגישים נוח איתי, ואני איתם - ואנחנו עושים דברים יפים יחד. כיף לי בראשון. היו לי הצעות לשכר גבוה יותר בקומות אחרים ובכל זאת העדפתי להישאר בראשון – וזה אומר הכל".
אתה מזוהה עם מכבי ת"א, אבל במקור הגעת מהפועל חיפה. אולי מבחינת הדנ"א מכבי ראשון היא התואם של המקום שגדלת בו, יותר ממכבי ת"א?
"כן ולא. חיפה היא בכל זאת עיר גדולה, ובזמנו הפועל חיפה היה מועדון די גדול שידע ימים מפוארים. אמנם שאבתי משם את היסודות שלי, אבל למכבי ת"א הגעתי בגיל צעיר מאוד ונשארתי שם למעלה מ־15 שנה ברציפות כשחקן וכמאמן. משם המשכתי למסע שעבר בכל מיני מקומות, ומה שיצא מכל זה הוא שאני יכול להתאים את עצמי למקומות קטנים וגדולים. אין לי איזה זיהוי טיפוסי מסוים שמגביל אותי".
מתחילת הדרך שלך לווית על ידי אביך יצחק ז"ל, ונראה היה שעיקר הכוח והעוצמה שלך הגיעו ממנו. היום אתה אמור לייצר את הכוחות האלו בלעדיו.
"מגיל צעיר מאוד אבא שלי הטמיע בי את האמונה בעצמי, את האהבה למשחק. ליווה אותי מקרוב לכל אורך הדרך. הוא היה שחקן, והיינו בית של כדורסל, אבל מה שהוא נתן לי עיצב אותי לא רק כשחקן אלא גם כאדם עם ערכים שאני יכול לבסס עליהם את החיים שלי. שאבתי ממנו המון כלים כדי לצאת לדרך עצמאית, חדשה. אלה דברים שנבנו לאורך שנים, נשארו בי ומתחזקים ביתר שאת עם הזמן. ועדיין אין ספק שאבא שלי חסר לי מאוד, כבר שנתיים וחצי. אני בטוח שהוא ממשיך לעקוב מלמעלה, רואה אותי וגם מבסוט ממה שעובר עלי, בטוב וברע. החוכמה היא תמיד להיות חזקים ולהמשיך קדימה בכל מצב. וזה מה שעשיתי אחרי שהוא נפטר".
