הקפטן המוערך והסמל הגדול של מכבי ראשון לציון כבר בן 40. קצת קשה להאמין, אבל יואב נאמן, האיש עם התלתלים הכי מפורסמים בכדוריד הישראלי, הראובן עטר של הכדוריד אם תרצו, ייכנס ביום שני הקרוב לעשור החמישי בחייו, מה שגורם לרבים וטובים בענף להתרגש. ובצדק.
איש של קבוצה אחת
הילד הנצחי מתרוצץ על המגרשים בארץ מאז ששיחק בקבוצת הילדים. בשנת 1997 עלה לקבוצת הבוגרים, וגם מאז הוא לא נח. מאז הוא הספיק לזכות עם הצהובים בשמונה אליפויות ישראל ובשבעה גביעי מדינה. הוא לא עזב את קבוצתו מעולם (למרות שסיכם במכבי ת"א ב־2014/15 וביטל את המעבר לאחר פיטורי ג'ו מתתיה, מאמנו הנוכחי), הופיע איתה במסגרת האירופית וגם רשם 64 הופעות ו־157 שערים במדי נבחרת ישראל.
בחייו הפרטיים נאמן נשוי באושר למיטל, ואבא ליהונתן (כמעט בן 10), לשי (בת חמש וקצת) ולבר (עוד מעט בן שנה). הוא מנהל את אצטדיון האתלטיקה העירוני, ואת תחום הספורט ההישגי בעיר.
אחד האנשים שמתרגשים יותר מכל לכבוד האירוע הוא המאמן והמנטור המעוטר גלעד מאור, שהכיר את נאמן בכל התחנות השונות של חייו, היה המאמן שהעלה אותו לראשונה לקבוצה הבוגרת וגם אימן אותו שנים רבות במדי הצהובים ובמדי נבחרת ישראל.
"אני זוכר שהיינו חוגגים ליואב יום הולדת בנבחרת בתקופה הזאת של השנה, והוא מתחבר לי לכמה תקופות בחיים. הראשונה היתה כשאביו בני היה מנהל ביה"ס לכדוריד שגידל אותי. יואב היה מגיע עם בני כילד בן ארבע וחצי, ותמיד היה נופל על הרצפה, קופץ וזורק כדורים. ספורטאי מלידה. אחר כך יצא לי לאמן אותו כשהיה בן 13-12 ושיחק בקבוצה בליגה. אמו היתה מנהלת. כבר אז הוא היה כוכב גדול, וגיליתי ילד מדהים ומחויב. זה אחד הדברים שתמיד אפשר היה לומר עליו. הוא לא רק עלה אצלי לקבוצה הבוגרת, אלא גם קיבל המון דקות משחק כשחקן צעיר. בקדנציה השנייה שלי, שנמשכה שמונה שנים, היה לי את הכבוד למנות אותו לקפטן, והקשר שלי איתו חזק עד היום. הוא צבר בכדוריד הרבה חברים לחיים".
סער פרנקל, שהכיר את נאמן כמאמן יריב, וגם כמאמנו בשלוש השנים האחרונות, מספר: "הבחור קונצנזוס. גם מי ששיחק איתו בקבוצה וגם מי ששיחק נגדו אוהב אותו, כי הוא איש מיוחד ונעים הליכות. תמיד חייכן ומחבק את כולם. וכמה שהוא פנאט למכבי ראשון, הוא תמיד מכבד את השחקנים שמולו - וכולם בעצם מכבדים אותו. גם כשהייתי יריב שלו מאוד אהבתי אותו. היתה לי זכות להיות מאמן שלו".
גם השוער הוותיק יוליאן סטראט, ששיתף פעולה עם נאמן במשך שנים ארוכות, מעיד: "יואב הוא ווינר אמיתי. עברנו המון חוויות ביחד, ואני זוכר בעיקר את היפות שביניהן כמו הגביעים והאליפויות. מה שריגש אותי יותר מכל אצל יואב הוא שכקפטן אף פעם הוא לא היה עולה לבד כדי להניף את הגביע או את הצלחת. תמיד הזמין איתו שחקן או שניים".
חיבר את כולם
מאמן נבחרת ישראל, אולג בוטנקו, שיתף פעולה עם נאמן במגרש וגם שימש כמאמנו בראשל"צ: "יואב הרוויח ביושר, יום אחרי יום ולאורך שנים ארוכות, את העובדה שכולם טוענים שמדובר בדמות וספורטאי למופת. אני לא זוכר שמישהו פנה אליו אי פעם כדי לקבל עזרה ולא קיבל אותה ממנו. כשהייתי מדבר כמאמן הוא היה מדבר אחריי במקרה הצורך, והיה המוטיבטור הכי גדול שלנו. בעונה השנייה שלי בראשון היו לנו המון משברים, אבל הוא דאג שהקבוצה תתפקד למרות הקשיים".
דוד עמר, שגם הוא שיתף פעולה עם נאמן, נזכר: "תמיד היה חשוב לו לחבר בין כל השחקנים והוא קפטן שלא היה צריך לעשות יותר מדי דברים, כי כולם הלכו אחריו והאמינו בדרך שלו וביושר שלו. הוא אדם ישיר וישר שתמיד רצה ללמוד וגם לנצח. אפילו באימונים היינו הולכים מכות בשביל לנצח - וככה צריך להיות. כשהיינו במצבים קשים בדרבים הוא היה סוחף אחריו את כולם".
מאור זוכר כיצד מינה את נאמן לקפטן למרות שהיה צעיר מאוד, בן פחות מ־20: "תומר רום היה הקפטן. יואב היה כל כך דומיננטי, שעמדתי על כך שהוא יהיה קפטן משותף יחד עם תומר. הרבה אנשים הרימו גבה, ושאלו איך זה שבחור צעיר כל כך מקבל את התפקיד. כשאתה ממנה מישהו לתפקיד הזה בגיל צעיר מאוד אתה בעצם מסמן את הדרך למנהיגות למשך הרבה שנים. תמיד היה בינינו קשר מיוחד שבין שחקן למאמן, וגם כאשר יואב כעס הוא כיבד אותי ונתן לי יד בחדר ההלבשה. כולם זוכרים בעיקר את התלתלים שלו, אבל אני זוכר בעיקר את החיוך. כל הזמן הוא מחייך".
לא רק אורך הקריירה של נאמן והישגיו מרשימים, אלא גם התלהבותו הבלתי פוסקת. מאור: "יואב הוא ילד בנשמתו, עד היום. ובגלל זה גם היום הוא מלא תשוקה למשחק. לא משנה כמה פציעות ספג, תמיד הוא עולה עם חיוך ואין הרבה ספורטאים למופת שמחויבים כמוהו. כשאני בא לחנך היום ילדים, יואב הוא סמל ומודל בעבורם. אין הרבה סמלים אמיתיים בספורט. ויואב הוא כזה, כי הוא דוגמה לספורטאי בעל מחויבות אדירה, תשוקה למשחק ורצון.
הוא תמיד מתגבר על כל קושי, ובגלל זה לקח אחריות כמו מנהיג טבעי כבר בגיל צעיר וכבש את השערים הכי חשובים במאני טיים. תמיד ידע לדבר בחדר ההלבשה ולתת את המשפט של המנהיג, גם כאשר השנים עברו והוא שיחק פחות. בקבוצות הגדולות תמיד היו שחקנים עם אגו ומנהיגות, אבל יואב היה בא ונותן נאום שמרים את כולם. הוא נותן את התורה ואת הציונות, כי תמיד יש בו אמונה".
פרנקל מסכים: "יואב אוהב להתאמן ויש לו תשוקה אדירה למשחק. הוא אכפתי מאוד ולא רק שחקן אדיר. לאן שאתה לא זורק אותו, תמיד הוא קם לעשות את העבודה ותמיד רוצה להיות על המגרש. למרות שבשנים שבהן אימנתי עמית סטלמן היה דומיננטי בפינה של יואב, יואב ידע לכבד את זה. מבחינתי הוא אחד הסמלים הגדולים של מכבי ראשון מאז ומעולם, אם לא הגדול שבהם".
סטראט: "גם בתקופות הפחות טובות שלנו, יואב ידע לעזור לנו לקום, להמשיך להילחם ולתת את הכל עד הסוף. הוא ספורטאי גדול ולא רק סמל של מכבי ראשון, אלא של הכדוריד הישראלי כולו. מודל לחיקוי שלכולנו יש מה ללמוד ממנו. הילדים חולמים להיות כמוהו, אז אני מקווה שיום אחד יגדל עוד יואב נאמן אחד במועדון שלנו".
אגדה מהלכת
נאמן כבש שערים רבים, חשובים ומיוחדים במהלך הקריירה כשחקן פינה, וגם כמקשר, מכיוון שידע לקחת אחריות ברגעים המכריעים. אחד הזיכרונות שנצרבו יותר מכל במוחו של מאור, קשור במהפך הגדול שביצעה מכבי ראשון נגד בוסנה סרייבו בגביע אירופה ב־2005.
הצהובים הפסידו אז בהפרש של 11 שערים במשחק הראשון מול יציעים מלאים בגן נחום, אבל עשו את הבלתי ייאמן כשביצעו מהפך בגומלין ועלו. "אף אחד לא האמין בנו", נזכר מאור. "מי שקיבל את הכדור כדי לשים את הגול האחרון היה יואב, שתי שניות לפני הסיום, בקור רוח אופייני עם ההקשתה המפורסמת שלו מעל הראש. לעולם לא אשכח את הגול הזה". אחרי אותו משחק אמר נאמן את המשפט שהיה שגור בפיו: "במכבי ראשון עשינו כבר הרבה סיפורי אגדות וכשאתה בקבוצה שמאמינה תמיד ומייצרת אגדות כאלה - זה לא מפתיע שעשינו את זה שוב".
נאמן כבש לא מעט שערים מפורסמים בדרבים ומאור זוכר בעיקר שניים מהם. הראשון היה בסדרת גמר הפלייאוף ב־2009. "יואב עלה מ־17 מטר ונתן גול לחיבורים כשעלה כמקשר במשחק שהתקיים בנאות אשלים. זה היה משחק פחות טוב שלו, אבל זה מה שאפיין אותו. הוא יכול היה להיות במשחק לא טוב ואני כמאמן ידעתי שאם אקרא לו הוא יקום מהספסל וייתן את הזריקה. תמיד הוא היה מרים את היד בתנועה המפורסמת שלו כשצריך את הגול המכריע".
שער מפורסם נוסף היה באותה סדרת גמר הפלייאוף ב־2009, שבה זכו הצהובים באליפות. מאור: "במצב של 1:1 באחת הסדרות המטורפות חזרנו מפיגור בן 8 שערים במשחק השלישי. יואב לא בלט, אבל הוא כבש את השער שהעלה אותנו ליתרון ראשון בדרך אופיינית לו. במצב של 30:30 הוא זרק מהפינה לחיבור הקרוב, בסוף ניצחנו 30:32 וזה הביא לנו את האליפות".
בוטנקו זוכר כיצד הוא עצמו היה שותף לרגע היסטורי בקריירה של נאמן: "אני מסרתי לו את המסירה בדרך לשער הראשון שלו בנבחרת ישראל. זה היה במשחק רשמי נגד גיאורגיה בתחילת שנות ה־2000".
פרנקל זוכר שערים של נאמן ממשחק ההכתרה באליפות האחרונה ב־2017 נגד מכבי תל אביב בתיכונט: "היו הרבה תקופות שבהן כשהכדור הגיע ליד של יואב לפינה ידעת שזה גול בטוח ושמכבי ראשון יכולה לחזור להגנה. בשלוש השנים שבהן אימנתי שם הוא שיחק בעיקר בפינה, כי היו לנו מקשרים דומיננטיים. במשחק האחרון רוברט מרקוטיץ' היה מצוין, אבל היו לו דקות שבהן עשה שטויות והחריב לנו את המשחק. הוצאתי אותו כדי שינוח וכדי שיהיה לו אוויר לדקות האחרונות, אז יואב עלה בעמדת המקשר וכבש שני שערים חשובים, אחד בזריקה מבחוץ ואחד במצב של אחד על אחד".
איגור ביאליק, אישיות הכדוריד הגדולה בישראל, מעולם לא אימן את קפטן נאמן למרות שעבד 25 שנה במכבי ראשון, אבל הכיר אותו היטב: "מדובר באגדה מהלכת, בן אדם משכמו ומעלה ואישיות מדהימה, אם זה כשחקן או בן אדם שאפשר לתת לו את כל השבחים האפשריים. איש שכיף לדבר איתו ואין מילה רעה לומר עליו. גם מה שהוא עושה במגרשים עד היום זה פלא. גם בגיל 40 הוא שחקן ראוי שמוסיף המון לקבוצה. מבחינה גופנית הוא אולי לא יכול לשחק כמו פעם, אבל נותן את המקסימום כאשר הוא על המגרש ומשתמש בחוכמת משחק ובמנהיגות. הלוואי שהיו לנו עד הרבה שחקנים כאלה. בשבילי יואב הוא דוגמה מופתית לספורטאי אמיתי, אדם נהדר ואזרח ראוי במדינה שלו".