בדיוק ברגע שבו דן קושניר, אחד האוהדים היותר מוכרים של מכבי ראשל"צ, מסדר את הצעיף הכתום על כתפיו, נכנס גיא לאולם 'גן נחום'. 'בית מכבי' נמצא בשיפוצים והאולם המיתולוגי משרת בתקופה האחרונה את הקואץ' ואת שחקניו באימוני ההכנה. מבחינת קושניר, שהביקור הנוכחי מחזיר אותו בזמן כשני עשורים לאחור, זה מרגש לא פחות מהמפגש עם המאמן. כל זאת רגע לפני משחק הבכורה של עונת 2019/20 בליגת העל - נגד מכבי ת"א ביום ראשון.
"צחוק־צחוק, אבל אני פותח עונה מספר 33 כאוהד מכבי ראשון", מספר קושניר (44) לגודס ומותיר את המאמן מופתע. "כן, כן", הוא ממשיך, עוד מימי הליגה הארצית והימים שבהם 'בית מכבי' היה בכלל המגרש ברחוב זד"ל. אז כן, אני אוהד את הקבוצה 33 שנים - ואפילו זוכר עד היום את החמישייה שהעלתה אותנו לליגה הלאומית".
זכרונות מהניינטיז
גודס חביב כהרגלו. אוהב את האינטראקציה עם הקהל. גם הוא שואל את קושניר שאלות, ומבין שההדחה מגביע ווינר בידי עירוני נהריה עשתה משהו בלב של האוהדים. "אני מתרגש גם כשיש משחק אימון", מסביר קושניר. "מבחינתי עונת המלפפונים היא התקופה הכי ארוכה בשנה, כי אני מחכה כבר לג'אמפ־בול הראשון".
"תגיד, יש אמונות טפלות?", נשאל קושניר שממהר לענות. "בטח. יש לי טקסים לפני, באמצע ובסוף המשחק", הוא צוחק. "שריקות מיוחדות כשהמשחק מתחיל, מבטים מיוחדים. כל מי שסובב אותנו מצטרף אלי עם הניחוס של היריבים. כדורסל הוא גם שואו של קהל".
מי שהכי מתרגש ממפגש הפסגה בין גודס לקושניר הוא בנו של דן, נאור בן ה־11. "הדור השלישי של אוהדי מכבי ראשל"צ במשפחה", מציין האב. "אבא שלי לקח אותי בזמנו למשחק של מכבי ראשון, ומאז נדבקתי בחיידק. הבן שלי מגיל אפס במגרשים - ונראה שזה עובר אלנו בירושה".
קושניר וגודס ממשיכים להחליף רשמים, ולהציף זכרונות. "אני זוכר את גיא בגיל 15, כשעלה לשחק בהפועל חיפה", מספר קושניר. "זה היה מזמן", צוחק גודס. קושניר מגיב: "שיחקת במדי המועדון ופרשת בו ב־2004. מבחינתי גיא הוא מאמן חכם ויצירתי בצורה בלתי רגילה. ידוע שבראשון יש פתיל קצר מול מאמנים, אבל אני מקווה שהחתונה איתו תהיה לטווח ארוך".
קושניר חיכה להזדמנות לשאול כמה שאלות את המאמן כמה שאלות, ואם כבר מפגש חד־פעמי אחד־על־אחד עם גודס - אז שיהיה מעניין. וכך, לרגל פתיחת העונה, מאמן מכבי ראשל"צ הסכים לענות על שאלות האוהד שמסקרנות לא מעט את מי שפוקדים את יציעי 'בית מכבי'. אז הנה, ככה זה הלך.
אני תמיד נרגש לפני תחילת עונה, אבל מאמן בטח מתרגש הרבה יותר. עד כמה אתה לחוץ לפני הג'אמפ־בול הראשון של ליגת העל, ועד כמה זה נרגע במהלך העונה?
"למאמן אין טיימר של לחץ. הוא עצמו מבין ומרגיש מתי הוא רגוע ומתי יש יותר רעשים פנימיים. ברור שכשאתה משחק על תואר מסוים, או אם מדובר במשחק נוק-אאוט לפני פלייאוף, אז אתה דרוך יותר. מה שכן, אין בזה חוקים. יש כל כך הרבה מצבים משתנים במהלך עונה, כולל שינויי מומנטום, שאי־אפשר תמיד לשלוט עליהם לגמרי. אתה יודע שיש תקופות טובות ורעות, וצריך לעבור את שתיהן".
שחקנים אוהבים משחקים גדולים, אולמות מלאים. גם למאמן האווירה מסביב חשובה?
"בטח, אין ספק בכלל. נכון שהאווירה משפיעה יותר על השחקנים, בכל מה שקשור לעירנות שלהם ולאנרגיה שהם מייצרים. אבל גם מבחינת המאמן זה אחרת כשבאים לאולם מלא ורועש מאשר למשחקים במגרש של 50 צופים ושומעים את הרעש של הנעליים ברקע. יש קבוצות שיש להן פריווילגיה, ובמשחקים נגדן אתה תמיד מרגיש את החשמל באוויר".
אולי אף פעם לא שאלו אותך את זה, אבל מעניין לשמוע מה דעתך עלינו האוהדים של מכבי ראשון.
"למכבי ראשון יש קהל נאמן שמלווה אותה כבר הרבה שנים. יש קומץ שיושב מול הספסל ונוסע לכל משחקי החוץ. 50-100 שרופים שהחיבור בינם לביננו השחקנים והמאמן הוא נהדר. רק לאחרונה, אתה בטח זוכר, היה ברביקיו משותף. אין ספק שזורמות אנרגיות טובות בין הקהל של מכבי ראשון לקבוצה".
אין לפעמים עצבים כשהקהל מלחיץ? לא בא לך להגיד משהו לקהל בזמן משחק?
"ממש לא. אני עושה את זה לפני המשחק. ואני תמיד אומר לאוהדים: 'מכבי ראשון היא אולי לא הקבוצה עם התקציב הכי גדול בליגה, אבל בזכות האנרגיות הטובות מהיציע אנחנו תמיד מגיעים להישגים'. לאחרונה שמעתי שאחרי מכבי ת"א והפועל ירושלים, הרי שמבחינת ההישגים בליגת העל בשנים האחרונות מכבי ראשון מדורגת במקום השלישי. וזה אומר משהו על המועדון ועל הקהל. נכון, אולם מלא ייתן אפילו יותר אנרגיות לשחקנים והייתי רוצה לראות יותר צופים ב'בית מכבי', כולל משפחות וילדים, אבל גם מסתפק בגאווה במה שיש".
העונה שעברה, כך גם לדברי היו"ר יצחק פרי, היתה סוג של שיא עבור המועדון. זכייה בגביע ווינר, הגעה לגמר גביע ולגמר הפלייאוף. אחרי שהקבוצה הודחה בשלב מוקדם מגביע ווינר, מהן המטרות שלכם לעונה הקרובה?
"אם נעבור שלב ביורוקאפ, זה יהיה הישג גדול. אני מכיר את המפעל, ויודע שאנחנו מגיעים אליו כאנדרדוג. יהיה קשה מאוד לעבור שלב, אבל זה אפשרי ואני מקווה לעשות את הבלתי יאמן. בגזרה הישראלית, כמובן שמכבי ראשל"צ תמיד שואפת להיות ברביעייה הראשונה בכל מסגרת. צריך לזכור שכשמשתתפים גם במסגרת האירופית יש עומסים, פציעות ועייפות. כדי שכולם יהיו טריים נצטרך לעשות התאמות ואיזונים נכונים. לא לעבור מכסת דקות גבוהה מדי. מה יהיה במרס-אפריל? אלוקים גדול. גם בשנה שעברה סיימנו במקום השישי, אבל עברנו את חולון ואת ירושלים - וניצלנו את המומנטום".
איך המועדון נערך לשחק בשתי מסגרות, כשהיורוקאפ כמו שציינת הוא מפעל ברמה גבוהה?
"בחוכמה, ועם חלוקת דקות מבוקרת. אף אחד לא יעבור את ה־26-25 דקות לערב. מה עוד שנשלב כמה שיותר את הצעירים, שחקני הבית, שיחוו את המפעל הזה. על וירטוס בולוניה כולם דיברו אחרי שמילוש תאודוסיץ' נפצע, ולא ברור אם ישחק נגדנו. רק השבוע וירטוס הביסה ב־25 הפרש את פנרבחצ'ה. אז שיהיה לכולם ברור, דבש לא נלקק במפעל הזה".
מה תיחשב הצלחה מבחינתך?
"לדעתי אם נהיה בפיינל־פור ונגיע לחצי גמר הגביע - זאת תהיה עונה טובה מאוד. כל מה שיבוא אח"כ יהיה בונוס. הרי כולם יודעים שהחל מחצי הגמר מדובר במשחק אחד, נוקאאוט, ושם הכל יכול לקרות".
שלב ההוכחה
במשך השנים, ובאופן עקבי, מועדון כמו מכבי ראשל"צ מוציא לליגה שחקנים ישראלים מצוינים שאת מרבית הקריירה שלהם עושים דווקא מחוץ לקבוצה כמו אפיק נסים, דרור חג'ג' וטל דן. השנה ראינו החתמות ארוכות טווח של כישרונות מקומיים, כמו נועם דברת וטל פלד. עד כמה אתה כמאמן מעורב בכל מה שקשור להשקעה בשחקני הבית?
"כששואלים אותי, אני אומר את דעתי. האגודה יודעת מה היא עושה. היא הבינה שצריך להביא את השחקנים הדומיננטיים ולשלב אותם בהדרגה. המטרה של המערכה היא שבאחד הימים נוכל להסתמך על שחקני הבית. נועם הגיע אלינו כבר בעונה שעברה, וראינו שזה עזר לו בסדרה נגד מכבי ת"א בחצי גמר הפלייאוף בנוער. היכולות שלו אז שמו אותו על המפה. ההשתפשפות בבוגרים, הפיזיות, הגודל, הכל שונה בין ליגת הנוער לבוגרים - ולכן השנה הזאת רק חישלה אותו. עם טל, הדרך תהיה זהה. הוא יצטרף אלינו בסוף דצמבר תחילת ינואר, אחרי שיסיים את המשחקים עם הגמנסיה, וננסה לתת גם לו דקות פרקט".
אגב דברת, הסיפור שלו מזכיר את שלך כשחקן כשהיית בגילו. אתה זכית באליפות העולם לתיכונים, נועם הוביל את נבחרת הנוער באליפות אירופה - ושניכם עשיתם את זה מעמדת הרכז. איך אתה רואה את ההשתלבות שלו בליגה?
"להערכתי היא תהיה טובה. אחת המטרות שלנו, כארגון וגם במסגרת הצוות המקצועי, היא לשלב אותו במשחקים. לתת לו ניסיון וביטחון, כדי שבעתיד יוביל את מכבי ראשל"צ בליגת העל. המטרה שלי העונה היא בעיקר לזרוק אותו למים, כי כדי להיות שחקן מוביל נדרשים הרבה ניסיון ובגרות".
השחקנים כבר עולים לחימום על הפרקט וגודס נערך לשאלות האחרונות שהאוהד קושניר הכין לכבודו לרגל פתיחת העונה.
הסגל הישראלי נשאר כמעט במלואו. לא דבר שרואים כל שנה בכדורסל הישראלי.
"כשסוגרים עונה טובה כמו שסגרנו, אין סיבה לשנות דברים. כל אחד מהזרים והישראלים שנשארו, נשארו בזכות. החלפנו רק שלושה שחקנים או אם תרצה - הוספנו. המשכיות היא דבר חשוב בספורט, בעיקר כשאתה נמצא בקבוצה מצליחה. אנחנו מאמינים בשחקנים שלנו, אבל עדיין חובת ההוכחה היא עלינו".
אלכס המילטון, שכיכב אצלנו בעונה שעברה, לא מצא את עצמו בגביע ווינר.
"הוא שיחק בכשירות חלקית. סבל מפציעה בברך. במשחקי ההכנה הוא בלט, ועוד יתרום לנו המון".
יש כאלה שיגידו שהבאתם את דאבון סאדלר על המשבצת שלו.
"קבוצה שרוצה ללכת חזק בשתי מסגרות ולהילחם עד הסוף - צריכה גארדים. יש לנו את נועם, נמרוד טישמן, אלכס, ג'ורדן סווינג - שחקנים שבמשחקים הנטל ייפול עליהם. לכן אף אחד לא בא על חשבון אף אחד, אלא כתוספת ועיבוי הכרחי של הסגל".
להשכלה כללית
* לא פחות משמונה שחקנים ממשיכים ב'בית מכבי' לעונה נוספת - יותר מבכל קבוצה אחרת בליגת העל.
* עד כמה הסגל צעיר? ממוצע הגיל של שחקני הקבוצה הוא 25.3. ארבע קבוצות בלבד מעמידות קאדר צעיר יותר.
* על אף ריבוי הגארדים, ממוצע הגובה של השחקנים עומד על 1.97 מ'. רק שתי קבוצות הן 'גבוהות' יותר: הפועל חולון ומכבי ת"א.
* הפעם האחרונה שבה מאמן פתח את העונה במכבי ראשל"צ וגם סיים אותה היתה ב־2015, עם שרון דרוקר. האם גיא גודס יעשה זאת השנה?
