סיפורים על זוגות שעברו לחו"ל בגלל הקריירה של אחד מבני הזוג שנודד אל מעבר ים ומעביר איתו גם את המשפחה אינם נדירים.
ואולם המקרה של רם טורקניץ', שמשחק בווארברג השוודית, ושל טלי בראל, שחתמה בהלמשטאד מהליגה השנייה באותה מדינה, הוא סיפור על כך אפשר לעבור לארץ אחרת עם האהבה גם בנסיבות ספורטיביות. של כדוריד למשל.
סיכוי אפסי
לפני שבועיים בערך ארזה בראל את מטלטליה וטסה לשוודיה אל טורקניץ', בן זוגה בחצי השנה האחרונה, ושם הם מתגוררים בדירה קטנה בעיירה וארבורג. "מישהו כנראה שמע אותנו מלמעלה", הם צוחקים. "זה באמת משהו שלא נתקלים בו כל יום".
ממש לא.
טורקניץ': "הסיכוי שזוג יגשים את אותו חלום ספורטיבי וגם יעשה זאת יחד נמוך מאוד".
בראל: "נמוך מאוד? אפסי. מדהים שזה מה שקרה".
ואכן, הזוג המאוהב לא תכנן כלל לשחק בחו"ל. בשנים האחרונות כיכב טורקניץ (24) בעירוני רחובות, באס"א תל אביב ובמכבי ראשון לציון ו נכלל כמובן בסגל נבחרת ישראל. בראל (21), גם היא שחקנית נבחרת, גדלה במכבי פתח־תקוה ובעונה שעברה הצטרפה לקבוצת הגלאקטיקוס שנבנתה במכבי ראשון לציון.
בסיום העונה נפתחה לפניהם האופציה האירופית. "אצל שנינו זה קרה דרך מאמנים שראו אותנו והתלהבו", נזכר טורקניץ'. "אצלי זה קרה דרך יוהאן זנוטי שאימן את נבחרת העתודה של שוודיה ב־2014 כששיחקנו באליפות אירופה. לפני שנה, כשהייתי במחנה אימונים של דראגן ג'וקיץ' בסרביה באופן פרטי, הוא שוב צפה בי ורצה אותי מידי לקבוצה שלו בדנמרק. וכשזה לא התאפשר הוא עזר לי למצוא קבוצה בשוודיה השנה".
טלי מבקשת את רשות הדיבור: "לי יש סיפור יותר מצחיק. שיחקתי עם נבחרת ישראל נגד פינלנד במוקדמות אליפות אירופה. המאמן הפיני הדריך קבוצה בשוודיה, דיבר עם המאמן שלנו ובסיום המשחק הצביע על כמה שחקניות בולטות. אני הייתי אחת מהן. הוא אמר שישמח אם אחת מהן תצטרף ואפילו סיפר בגאווה שרק לאחרונה חתם בשוודיה שחקן ישראלי ויהיה אפשר לחבר בהם. הוא לא ידע שאנחנו בני זוג. כשאמרו לו את זה הוא צחק. זה היה הרגע לעבור לשם".
בשנים האחרונות היה טורקניץ' מבוקש בחו"ל, וכעת חתם במדי העולה החדשה לליגה הראשונה בשוודיה. "נציגי המועדון פנו אליי, הראו רצינות והכול הבשיל לחתימה מהר מאוד", הוא מסביר. בראל מצטרפת לאחד המועדונים המעוטרים בכדוריד הנשים השוודי (11 אליפויות). הוא ירד לליגת המשנה בקיץ שעבר ועושה הכול כדי לחזור במהרה לליגה הבכירה. "גם מבחינתי זאת הגשמת חלום ילדות", היא אומרת. "אני שואפת לעשות את קפיצת המדרגה, ומבחינתי זאת הזדמנות להשתלב בכדוריד בסגנון שונה מזה שקיים בארץ. הקבוצה החלה להתאמן ביולי, ואני הצטרפתי רק לאחרונה".
מה רמת המשחק בשוודיה? אפשר להשוות אותה לרמה בארץ?
טורקניץ: "הרמה לא אחידה. הקבוצות ב'טופ' הן מדהימות, ברמה של ליגת האלופות. האלופה הנוכחית למשל היא חברה של קבע במפעל. בגדול, מדובר בליגה ברמה גבוהה. יש המון שחקנים שוודים בפרט וסקנדינבים בכלל שמשחקים פה. הרמה הפיזית שונה מזאת שבארץ. לשם השוואה, קבוצות תחתית או ליגה שנייה בשוודיה שוות ברמתן לבכירות בארץ. מבחינת הכישרון, אנחנו לא רחוקים מהם. לכדורידן הישראלי חסרים בעיקר יסודות פיזיים, וזה משהו ששמתי לב אליו מאז שאני כאן".
טלי: "עוד לא ראיתי את הקבוצה ואת הליגה, אבל אני כבר מנחשת שהיא טובה יותר מזאת שבישראל. הדבר שהכי עניין והפליא אותי הוא שהלמשטאד משחקת בליגה השנייה מתוך שש. לעומת זאת, בכדוריד הישראלי יש ליגה אחת וגם בה בקושי מגרדים שש או שבע קבוצות טובות. אני רק רואה את מספר השחקניות פה ומבינה שסגנון המשחק הוא אחר".
ומבחינה כלכלית ההרפתקה הזאת משתלמת לכם?
בראל: "בחו"ל מרוויחים יותר, ובכל זאת ממש לא בטוח שהמשכורת שאקבל תספיק לי לגמור את החודש. אולי אצטרך לעבוד בעבודה נוספת".
טורקניץ': "הכסף הוא לא העניין פה. אם הייתי רוצה להרוויח הרבה כסף הייתי יכול להישאר בארץ. היו לי הצעות בכסף יותר גדול ממה שאני מקבל בשוודיה. המטרה הראשית שלי היא להתקדם מבחינה מקצועית. הכסף יבוא עם הזמן אם אגיע לרמות הגבוהות".
עם מזג האוויר הסקנדינבי אתם מתמודדים בגבורה?
טורקניץ': "היום יש כאן מזג אוויר קיצי מאוד יחסית לשוודיה: 14 מעלות וגשם. מבחינתם זה שיא הקיץ".
בראל: "שיבואו לארץ ויראו מה זה 35 מעלות בצל".
טורקניץ': "בימים האחרונים אני מסתובב במעיל בזמן שכולם מסביבי לובשים בגדים קצרים. הסברתי להם שזה יום חורף טיפוסי בארץ".
פלוס ופלוס
היום (שישי) נחגג ט"ו באב, והגיע הזמן להבין איך הכירו השניים. "במקרה", צוחקת בראל. וטורקניץ' מוסיף, "על המיטה".
מה?
טורקניץ': "על מיטת הטיפולים... לי הייתה פציעה בברך, והיא הגיעה בגלל פציעה בקרסול. הפגישה הראשונה הייתה במכון פיזיותרפיה ביהוד. אני אחרי ניתוח מיניסקוס, והיא מנסה להחלים. שובצנו במקרה לאותו הזמן והתחלנו לדבר".
בראל: "דיברנו ונוצר קליק ראשוני. מהר מאוד הבנו שאנחנו מתאימים זה לזה. מפה לשם אנחנו כבר חצי שנה יחד".
שני שחקני כדוריד בעלי קריירה מלחיצה שגרים יחד בחו"ל. זה מתכון טוב לזוגיות?
"זה מוסיף. יש לנו אותה תשוקה למשחק. חוזרים הביתה ותמיד יש נושא לשיחה ־ מה אהבנו ומה פחות אהבנו באימון היום. מה שמצחיק הוא שאנחנו די דומים במבנה הגוף, משחקים דומה וגם האופי שלנו דומה".
טורקניץ': "אומרים שצריך פלוס ומינוס לזוגיות, ואצלנו יש פלוס ופלוס".
ומה המשפחות אומרות על סיפור האהבה הזה שעובר לשוודיה כעת?
טורקניץ': "שנעשה את מה שאנחנו מרגישים לנכון. והאמת היא שבמשפחה שלי יש סיפור רציני משלי. אימא שלי קיבלה הזדמנות עסקית בניו יורק, ובסוף החודש כל המשפחה עוזבת לשם. אח שלי יישאר לבד בארץ".
בראל: "אצלי זה היה קשה יותר מבחינה אישית. ההורים תומכים, אבל יש געגועים הביתה. הבנתי שזאת הזדמנות שאולי לא תחזור, ובטח עם בן זוג לצדי שיגרום לכל זה להיות קל יותר. ברור לי שלא יהיה לנו פשוט, אבל אני מאמינה שזה יסתדר".
אולי אנשים צריכים לקחת מכם מתכון לזוגיות. עברתם לגור יחד אחרי חצי שנת היכרות.
טורקניץ': "האמת היא שהייתה לנו היכרות של 'שלום־שלום' הרבה לפני שנהפכנו לזוג, אבל שנינו הרגשנו מוכנים לצעד הזה. העובדה שאנחנו גרים יחד גורמת לדברים להיות קלים יותר, למשל מבחינת הגעגועים או ההתאקלמות. גם מבחינה כלכלית נוח יותר לגור בדירה אחת".
בראל: "זה היה צעד מחושב משולש: הגשמה אישית, הגשמת חלום ילדות וזוגיות. לא רציתי שנחיה בערים נפרדות, למרות שאני רחוקה מהאולם שלי 50 דקות נסיעה, אלא לגור עם רם".
מגיל אפס במגרשים
הם מאוהבים זה בזה וכל אחד מהם מאוהב בכדוריד. בשיחה איתם אפשר לראות שהם צמאים לשיחה על הספורט האהוב עליהם. "מבחינתי, היה ברור מהיום הראשון שאהיה כדורידן", אומר טורקניץ', בנו של דני, אגדת כדוריד ישראלית, קיצוני מוכשר בעל סמלים מסחריים כמו שיער ארוך ובנדנה על המצח. "מגיל אפס אני במגרשים. ניגבתי את הזיעה מהפרקט כשאבא שלי שיחק. אחד מזיכרונות הילדות הראשונים שלי הוא המשחק שהוא נפצע בו וגמר את הקריירה: הפועל רמת גן נגד א.כ נס ציונה. בהתקפה הראשונה הוא כבש שער, נחת על ברך של מישהו וגמר את הקריירה. באותו סוף שבוע נסענו לאילת והוא נעזר בקביים".
בראל: "אומרים שאימא שלי עשתה ספורט כשהיא הייתה בהיריון, ובגלל זה יצאתי ספורטאית. תמיד שאלתי את עצמי מה משך אותי לספורט. הייתי בכל החוגים והתחלתי בכדוריד במכבי פתח־תקוה בגיל שבע. זאת הזדמנות להודות למתי וייסברג שתמך ופרגן גם כשעברתי למכבי ראשון לציון לפני שנה".
רם, בסיום העונה שעברה מכבי ראשון התרסקה. גם לפני שתי עונות היא לא זכתה בשום תואר.
"מה שקרה בעונה שעברה במכבי ראשון הוא המשך ישיר לשנתיים הקודמות שם. בכולן משהו לא עבד במשחק הקבוצתי, ואפשר לספור על כף יד אחת את מספר המשחקים הטובים. בקבוצה שיש לה סגל עמוק כל כך, כמו שהיה לנו, יש משמעות קריטית לשני דברים: ניהול הסגל כדי לשמור את כל השחקנים בכושר משחק טוב, ושיטת משחק קבוצתי שתתאים לחוזקות של כל שחקן כך שיוכל להביא את עצמו לידי ביטוי. כל מי שצפה אפילו במשחק אחד של הקבוצה בעונות האלה היה יכול לראות שהדמות במערכת שהייתה אמורה לעשות את הדברים הללו לא תפקדה כראוי".
ואתה עצמך מיעטת לשחק. העדיפו כוכבים זרים.
"לא הסתרתי ואני לא מתכוון להסתיר את הכעס שלי על מה שקרה לי מבחינת דקות המשחק בשתי העונות האחרונות. ברור לכולם שלא היה פה שום עניין מקצועי. ולמרות זאת, אני מקצוען ולכן המשכתי לעשות הכול באימונים ובמשחקים כדי לעזור לחברים שלי לקבוצה לנצח בכל דרך שאוכל כי הם תמכו בי לכל אורך הדרך ומגיע להם. הדבר שהכי קשה לי בעניין הזה הוא שברור לי שיכולתי לעזור לשנות את מה שקרה בסדרת הגמר כשהפסדנו בקרב על האליפות. אחרי מה שקרה בחצי הגמר של העונה הקודמת אין דבר שרציתי יותר מהאליפות הזאת, אבל לא קיבלתי את הדקות שהייתי צריך כדי לבוא לידי ביטוי".
