קיבוץ נען: שקשוקה בסנדלרייה // עפרי קרן
ככה הכל התחיל: בלב קיבוץ נען, בין אקליפטוסים ענקיים ועצי פיקוס עצומים, ניצב בגאון אחד מבתי הקפה הנינוחים יותר, אור־לי קפה בוטיק, קפה שכונתי עם אופי קיבוצי, שכאילו היה פה תמיד.
הבעלים, אורלי ועירא זליגמן, חברי הקיבוץ והורים לשלושה, הקימו במו ידיהם את המתחם, שכולל גם חנות יד שנייה גדושה. שניהם חיים ונושמים אומנות ויצירה. הוא עוסק במוזיקה והיא בריקוד. בית הקפה היה חלום משותף, שהתממש בשנת 2006 והצטרף אל חנות הבגדים שנולדה עוד לפניו.
המבנה הוותיק אכלס בעבר הרחוק את הסנדלרייה המיתולוגית של הקיבוץ. בני נען, אלו שכיום פותחים שם את הבוקר בהפוך חזק, עוד זוכרים איך היו מתייצבים בילדותם אצל יוסף הסנדלר, פעמיים בשנה, למדידת כף הרגל: לקראת הקיץ לטובת סנדלים תנ"כיים, ובתחילת החורף לטובת נעלי עור גבוהות, בשחור או באדום, הכל עבודת יד אומן.
"שיפצנו בעזרת חברים, ואנחנו ממשיכים לחדש", אומר עירא. "זה חלק מהעניין - מוצאים רהיטים ישנים, משפצים, מוסיפים, חלק מהדברים הם גם למכירה".
המקום עמוס רהיטי וינטג', ספות לשקוע בהן ותמונות צבעוניות על הקירות. יש חצר ענקית מוקפת ירוק, מולה מבצבץ אסם התבואה הישן, ונמצאת גם מרטין, חתולת הבית המפונקת (שזוהתה בעברה כחתול אבל לא מתכוונת להחליף את שמה) שמשתלבת מעולה באווירה הביתית.
הקפה שלנו: "קפה איטלקי דיאמה, שנבחר אחרי מסע טעימות והתאים לנו בול לאווירה של בית קפה שכונתי עם אופי קיבוצי, חם, חי ואנטי־רשתי".
המנה המבוקשת: "שקשוקה ים־תיכונית, שיוצאת מהמטבח במחבת לוהטת עם עגבניות טריות, גמבה, פלפל חריף והברקה של חצילים וגבינת פטה".
כבר לא: "קישים וכל דבר קנוי, כי החלטנו להתמקד רק במנות שאנחנו מייצרים אצלנו".
מה השתנה? "התחלנו בלי שום ידע קולינרי. האווירה היתה מחשמלת, אבל המנות קצת פחות. האותנטיות קסמה לאנשים והמקום תפס תאוצה, מה שגרם לנו להתמקצע ולהחליף כמעט את כל התפריט. מבחינת העיצוב אנחנו ממשיכים כל הזמן לפתח. זה חלק מהעניין. גם הוספנו עוד פינת ישיבה בחצר בחוץ".
רגע בלתי נשכח: "הקפה רשום על שידוך. דוד, שלמד באולפן בקיבוץ ועבד אצלנו בשטיפת כלים, הכיר כאן את יעלה, שמנהלת את החנות. האהבה פרחה ולפני חודש הם התחתנו".
מפורסמים שביקרו במקום: "שם טוב לוי התאהב בשקשוקה ומגיח לביקורים מזדמנים. לא מזמן היו פה דני בסן ויושי שדה, שהופיעו באירוע פרטי. דני התלהב מהפוקאצ'ה והבטיח שיחזור".
פרלמנטים: "בכל בוקר, לצד אוחזי הלפטופים שמקבלים פה השראה, אמהות בחופשת לידה וסיעור מוחות בפגישות עבודה של מי שחומקים מהעיר הגדולה - מתייצבים לפתוח את היום שני פרלמנטים קבועים: הפנסיונרים המקומיים. הם תופסים שולחנות, נפרדים כמובן, ומתיישבים לאספרסו קצר ולדיון ארוך, הרה גורל, ברומו של קיבוץ ובתיקון עולם בכלל. בצהריים יש פרלמנט נשי, 'האנגלוסקסיות', שמשלימות על שייק ירוק פטפוטים קולחים בשפת האם. בשישי - פרלמנט דור שלישי, הנכדים של מייסדי הקיבוץ ושכנים טובים מהמושבים הקרובים".
מודיעין-מכבים-רעות: 200 כוסות קפה בחצי שעה // רותי בוסידן
ככה הכל התחיל: בית הקפה אנג'ל, שגאל את מודיעין משממון מקומות הבילוי, נפתח במרכז המסחרי ברעות בשנת 1994. עד לפני שלוש שנים הוא נוהל בידי שמעון שקלי. "לא היה אף בית קפה באזור", הוא אומר. "היינו בית הקפה היחיד והרווחנו הרבה כסף. כל המורות של תיכון מכבים־רעות היו מגיעות בשמונה בבוקר, ועד שמונה וחצי הייתי צריך להכין מהר, מהר 200 כוסות קפה".
מרים גורי, שעבדה במקום 20 שנה, היתה מתייצבת בבית הקפה בארבע וחצי לפנות בוקר ומתחילה להכין מאפים מתוקים ומלוחים. "בדרך לתיכון התלמידים היו קונים שוקו, בורקס ודברי מאפה. רבים מהם עבדו כאן ונקשרו למקום. כשהפכו לחיילים היו מגיעים לבקר".
הקפה שלנו: "אנחנו משתמשים בקפה איטלקי", אומרת ברברה ויסקנד, שמנהלת את המקום בשלוש השנים האחרונות. "יש לנו שחור, אספרסו, הפוך, נס על חלב, נס על מים, מקיאטו, קפה ללא קפאין".
המנה המבוקשת ביותר: "קפה הפוך עם גבינית או חישוק גבינה, קפה עם כריך לדרך והרבה מאפים לילדי בית הספר הסמוך".
מה השתנה: "המקום עבר שיפוץ משמעותי לפני כמה שנים והפך להיות יותר בוטיקי".
מפורסמים שביקרו במקום: "סגן ראש העיר שלמה פסי וראש העיר השני של העיר משה ספקטור הם לקוחות קבועים במקום. גם ראש העיר חיים ביבס מגיע מדי פעם לבקר".
הפרלמנט: מדי יום בשעות הבוקר מתכנס בבית הקפה פרלמנט שמורכב מוותיקי מכבים־רעות, ביניהם קצינים בכירים במיל', ובימי שישי הוא מתרחב. "כיוון שהייתי בעבר איש ציבור שאהב לנהל ויכוחים פוליטיים, אני זה שיצרתי את הפרלמנט", אומר שקלי. "בכל יום שישי הצטרפו עוד ועוד אנשים והתחלנו להגיש ארוחות בוקר מיוחדות. הם אהבו לשבת ולנהל דיונים, עד שהייתי מגרש אותם בשעה שלוש. זה הפך למשפחה. ידעתי בדיוק איך כל אחד שותה את הקפה שלו, מה הוא אוהב לאכול ואיך".
קפה אנג'ל, מרכז מסחרי מכבים־רעות
רמת גן: הקרמשניט של אמא // הילה דוידי
ככה הכל התחיל: דבורה מילנר הלכה לעולמה לפני ארבע שנים בגיל 87, אבל רוחה עדיין מרחפת בין המנות המוכרות של בית הקפה, שנפתח בשנת 1967 ונושא עד היום את שמה. לנעליה של דבורה נכנס בטבעיות בנה עופר מילנר (58), שמנהל את המקום ברוח האם המייסדת.
המנה המבוקשת ביותר: "'ארוחת הבוקר של דבורה', שכוללת פלטת ירקות חתוכים, בייגל טוסט ואומלט. אליה מצטרפות העוגות המפורסמות: קרמשניט, שטרודל תפוחי עץ ועוגת שזיפים".
מה השתנה: "בינתיים אנחנו נשארים אותו דבר, וזה עושה את העבודה", מסביר מילנר. "יש מקומות בודדים שנשארו בסגנון כמו שלנו".
רגע בלתי נשכח: "בשנת 1973 רכש אחיינה של אמי את המקום והעסיק אותה כעובדת", מספר מילנר. "עד אז היא עבדה במשק בית וטיפלה בילדים. כעבור מספר חודשים האחיין החליט למכור את המקום, ואמא שלי, שהיתה אז בת 45, אמרה לו, 'תן לי, אני אקנה ממך'. היא לקחה הלוואות, נעזרה בחברים, ומאז הכל היסטוריה".
מפורסמים שביקרו במקום: "משה דץ, חני נחמיאס וצופית גרנט, שממשיכים להגיע בעיקר בשעות הבוקר. ביקרו אצלנו גם רמטכ"לים ואישי ציבור מוכרים".
הפרלמנט: "בימי שישי, כבר במשך שנים, מגיעים אלינו באופן קבוע מספר פרלמנטים. יש ביניהם קבוצה של שמונה, שמתיישבים כאן קבוע אחרי הליכה בפארק הלאומי. פרלמנט אחר הוא של יוצאי עירק, שנפגשים באופן קבוע לפני כן ליד שער התותים בפארק".
קפה דבורה, רזיאל 26, רמת גן
תל אביב: הסהרונים של פולה בן גוריון // מירב שלמה
ככה הכל התחיל: קפה מרסנד הוקם בשנת 1955 בידי ולטר וחנה מרסנד (בגרמנית: חול ים). בשנת 1972 החליף הבן מייק את דור המייסדים, ובשנת 2005 עבר שרביט הניהול בשלישית, הפעם לבועז טרגרמן, הבעלים של המקום עד היום.
הקפה שלנו: קפה שמכין טרגרמן בחליטה אישית.
המנה המבוקשת ביותר: "המנות של דור המייסדים שוכללו במהלך השנים. המנה הנמכרת ביותר בימים אלה היא ארוחת בוקר מיוחדת, עם ביצים קשות שמוגשות ב'מגש של פעם' וריבה שנרקחת במקום. ומובן שאי אפשר שלא להזכיר איך בשנת 1967, בזמן החגיגות על שחרור ירושלים, הכינו כאן עוגת ניצחון מיוחדת, שנראתה כמו אבני הכותל".
כבר לא: "הפסקנו להגיש את סהרוני הפרג".
מה השתנה: "לתפריט התווספו מנות פשוטות אך מוקפדות, ביניהן שקשוקה, קציצות בפיתה, קוסקוס, קבב במחבת וסלט קיסר. לפעמים מתארחים כאן שפים מוכרים, כמו הילה אלפרט, יובל ג'ו הרגיל ואחרים".
רגע בלתי נשכח: "פולה בן גוריון היתה נכנסת לבית הקפה, מכניסה עוגיות סהרונים לתיק והולכת. הנהג של בן גוריון היה מחזיר אותה הביתה ואז מגיע ומשלם עבור כל מה שלקחה. זה היה מין טקס קבוע. מהמרסנד היא היתה עוברת אל חנות הירקות, לוקחת פירות, והנהג בעקבותיה, מגיע לשלם".
מפורסמים שביקרו במקום: "בין הפוליטיקאים היו דוד בן גוריון, ירוחם משל ומשה דיין. ברשימת השחקנים נכללו קרן מור, אילן פלג וג'ף גולדבלום. ובין הזמרים היו חברי הלהקה של מדונה האמן והמעצב רון ארד ואחרים".
הפרלמנט: "מדי יום שישי מגיעים לפרלמנט הבמאי איתן גרין, הסופר חגי ליניק, הפסיכואנליטיקאי ערן רולניק וכותבים נוספים. במשך שנים היה לנו פרלמנט של 13 נשים שהתמידו להגיע. למרבה הצער, רובן הלכו לעולמן".
קפה מרסנד, רחוב בן יהודה 70, תל אביב
קריית אונו: הטורט בוטל, הפרג נשאר // אור וייל
ככה הכל התחיל: דוד וחיה גלזר הגיעו לקרית אונו בשנת 1980. את עוגל'ה הם פתחו בשנת 1989, לאחר שעשר שנים קודם לכן הקימה אחותה של חיה את עוגל'ה ברמת גן. "היום אנחנו עדיין עובדים במקום", הם אומרים. "אבל שוקלים להעביר בעתיד את המושכות לדור הבא".
הקפה שלנו: "הפוך אספרסו, אמריקנו ועוד".
המנה המבוקשת ביותר: "העוגות שלנו, שכולן הונגריות. פרג, שמרים וגבינה והן ללא ספק הכי פופולריות".
כבר לא: "הורדנו מהתפריט את עוגת הגבינה עם הצימוקים ואת טורט הקצפת. בעיני הצעירים המנות האלה היו קצת כבדות והחלטנו להיות קשובים לשינויים".
מה השתנה? "לפני 12 שנה הוקם קניון קרית אונו ממש במקום שלנו. בחרנו שלא להיכנס ולפעול בתוכו, אלא להמשיך במתכונת הרגילה ולמכור על הרחוב".
רגע בלתי נשכח: "מרגש אותי לראות את הדור השני והשלישי של הקליינטים הוותיקים שהגיעו אלינו בתחילת דרכה של עוגל'ה. זאת ההוכחה בעיניי שהמקום הזה הוא משפחה ולא תלוי בזמן".
מפורסמים שביקרו במקום: "היו במרוצת השנים לא מעט שמות מוכרים וידועים בכל בית: שחקנים, זמרים, מוזיקאים, סופרים, עיתונאים וגם שרים וח"כים".
פרלמנטים: "יש פה פרלמנט של נשים, שנוצר מחברויות שנרקמו אצלנו. יש גם פרלמנט של אזרחים ותיקים, שתמיד מלווה בהרבה דיבורים, צחוק ואווירה מאוד משעשעת".
עוגל'ה, שלמה המלך 37, קרית אונו.
