רעות (שם בדוי), תלמידת כיתה ד' ובת לאם יחידנית מראשון לציון, יושבת בביתה כבר חודשיים ולא הולכת לבית הספר בגלל חרם שהיא עוברת מאז תחילת השנה. ניסיונות האם לפתור את הבעיה מול גורמי החינוך בעירייה והנהלת בית הספר העלו חרס עד כה.
קראו גם:
"מתחילת השנה אני סובלת מהצקות ואלימות, בעיקר מצד תלמידה מהכיתה שלי שממרידה את כולם נגדי", היא מספרת השבוע. "אני עוברת חרם, השפלות ומרגישה כמו הבדיחה של הכיתה. חודשיים שאני בבית ולאף אחד בבית הספר לא אכפת, אני מרגישה שאני לא חשובה ואף אחד לא אוהב אותי", היא אומרת בכאב רב ומוסיפה כי כל מה שהיא מבקשת זה שהיחס אליה ישתנה.
"הגיהינום שלי"
"בתחילת השנה הכל היה בסדר, אפילו היינו חברות והזמנתי אותה אליי הביתה", מספרת רעות, "באחת הפעמים שהייתה אצלי היא לקחה לי מהארון צמיד ולמחרת ראיתי אותה בבית הספר עם הצמיד שלי. היה לי ברור שהיא לקחה לי אותו. כשחזרתי סיפרתי את זה לאמא שלי שיצרה קשר עם ההורים שלה ומאז התחיל הגיהינום שלי. היא אמרה לכל הילדות בכיתה לא לדבר איתי ולא לשחק איתי, כך שהפעילו מולי חרם. הייתה גם פעם אחת שהוזמנתי ליום הולדת של ילדה מהכיתה, אבל היא אמרה לכל מי שהגיע שלא ישתפו אותי ונוצר מצב שאף אחד לא התייחס אליי.
"ככה המשכנו בבית הספר עד שיום אחד אחרי הלימודים הלכתי לקחת את הטלפון שלי מ'תורן טלפונים', זה תלמיד ששומר את המכשירים של כולם ומחזיר אותם בסיום הלימודים. היא אמרה לו שלא יביא לי את הטלפון ואני עניתי לה ומיד היא תפסה אותי והתחילה להרביץ לי. חזרתי הביתה והרגשתי לא טוב בגלל המכות ואפילו הרגשתי שאני עומדת להתעלף. אמא לקחה אותי לרופא לראות שהכל בסדר איתי ולאחר מכן הלכתי עם אמא לתחנת המשטרה כדי להגיש תלונה על מה שנעשה לי. אני זוכרת שהשוטר ראה את הסימנים על הגוף שלי ואמר שמי שעשתה לי את זה היא לא ילדה אלא חיה".
נשארת בבית
קארין, אמה של רעות, לא יודעת את נפשה מרוב צער. לדבריה היא כבר אובדת עצות. "הגעתי עם זה עד לראש העירייה רז קיסטליך, התלוננתי בהנהלה ואצל גורמי החינוך בעיר על האלימות והחרמות שהיא עוברת. באותו היום מנהלת בית הספר יצרה איתי קשר וניסתה להרגיע את המצב, היא הציעה לי אפילו שיצמידו לבת שלי סייעת, בת שירות לאומי שתלווה אותה גם בהפסקות, וכך עד סוף שנה והיא תשגיח ששום דבר חריג לא יקרה, ואכן הצמידו לה סייעת למספר ימים. במשך חודש היה שקט ואז חזרו שוב ההתנכלויות".
השקט היה זמני והמכה הבאה נחתה על רעות. "יום אחד שמעתי אותה צוחקת עליי עם בנות אחרות. היא באה מולי, שמה לי רגל וכך נפלתי על הרצפה. כולם צחקו עליי, הרגשתי הבדיחה של בית הספר. בדיוק היינו צריכים להיכנס לכיתה והמורה שאלה למה כולם צוחקים אז אחד התלמידים סיפר ששמו לי רגל והפילו אותי. המורה שלחה אותי למנהלת וביקשה שאספר לה מה קורה, אבל השיחה אצל המנהלת לא תרמה בשום דבר, להיפך. בשיחה אמרו לי שיבדקו את המצלמות כדי לראות שאני לא משקרת ואם יתברר שאני לא דוברת אמת אז אני איענש על כך.
"יום אחד שמעתי אותה צוחקת עליי עם בנות אחרות. היא באה מולי, שמה לי רגל וכך נפלתי על הרצפה. כולם צחקו עליי, הרגשתי הבדיחה של בית הספר"
"למה שאני לא אספר אמת? אני אפילו לא זאת שסיפרתי למורה ששמו לי רגל אלא תלמיד אחר סיפר לה. אני כל הזמן מסתובבת בתחושה שהצוות בבית הספר לא מעוניין בי, לא רוצה לראות אותי, תמיד מעדיפים את טובת זאת שפוגעת בי על פניי. אף אחד לא אוהב אותי שם, הבנות מחרימות אותי וצוחקת עליי, לא טוב לי.
"אחרי המקרה האחרון לא רציתי יותר ללכת לבית הספר, אמרתי לאמא שלי שלא טוב לי שם ואני מפחדת ששוב יפגעו בי או ישפילו אותי. אני כבר חודשיים בבית ולפני כמה ימים זה כבר התחיל להפריע לי, לא יכול להיות שאני אשב בבית ושלאף אחד בבית הספר זה לא יפריע. אמא גם אמרה לי שאני היחידה שסובלת מזה ואולי כדאי לחשוב על חזרה".
חששות של אמא
האם מספרת על הטלטלות שהיא עוברת: "יצרתי קשר עם הנהלת החינוך ואמרתי להם שלא יכול להיות שהילדה שלי חודשיים בבית ולאף אחד לא אכפת. שכל פעם אומרים לי שיקבעו פגישה כדי לטפל בזה, אבל לא קורה כלום. ביום חמישי האחרון קבעו לנו פגישה בבית הספר עם המנהלת ומנהלות החינוך. אני לא ניידת עם רכב והגעתי עם הבת שלי באמצעות אוטובוסים. המתנתי בבית הספר עד שיקראו לי להיכנס ולפתע המזכירה אמרה שהפגישה בוטלה. למרות זאת אמרו שניתנה הוראה להחזיר את הבת שלי לבית הספר והבטיחו שישמרו עליה. חזרתי הביתה ואחרי שעה התקשרו אליי ואמרו לי שהמנהלת אמרה שהיא לא יכולה להיכנס לכיתה ושאני אבוא לקחת אותה.
"אני מסתובבת בתחושה שהצוות בבית הספר לא מעוניין בי, לא רוצה לראות אותי, תמיד מעדיפים את טובת זאת שפוגעת בי על פניי. אף אחד לא אוהב אותי שם"
"כך במשך שלוש שעות הבת שלי המתינה שאני אבוא לקחת אותה כשהיא בוכה ולא מבינה מה רוצים ממנה. אני חוששת למה שיקרה לה, במקום לנסות לשקם אותה ממשיכים לפגוע בה ולתת יד לפגיעה בנפש שלה".
תגובות
מהעירייה נמסר: "העירייה פועלת לספק סביבת לימודים בטוחה ונעימה כדי שכל תלמיד בעיר ירגישו בנוח להגיע לבתי הספר. העירייה ובית הספר מטפלים במקרה ואף נפגשו עם ההורים על מנת לסייע להם. הצוות החינוכי בבית הספר, בראשות המנהלת, מעניק יחס שווה לכולם וכך היה גם במקרה זה. הוצעו להורים מספר פתרונות למצב, אך כולם לא התקבלו.
"המנהלת אפשרה לתלמידה לחזור לספסל הלימודים ואף ליוותה אותה מקרוב. באשר לפגישה - היא לא התקיימה בגלל נסיבות אישיות בריאותיות של המנהלת. הוצע להורים להגיע בתאריך אחר והם סירבו".
מהמשטרה נמסר: "הוגשה תלונה על אלימות פיזית ומילולית נגד המתלוננת. הטענות נבדקו והועברו לטיפול העירייה והרווחה. מאחר שהילדות מתחת לגיל האחריות הפלילית התיק נסגר".
