את יום הולדת הזה ירון (שם בדוי) בן השש לא ישכח זמן רב. היה שם כל מה שצריך כדי לשכוח מהקשיים בבית ומהצרות הכלכליות: עוגה עם קצפת וסוכריות צבעוניות, קוסמת שהצליחה לשלהב את כולם, וחברים מהכיתה שבאו לשמוח איתו.
קראו גם:
האירוע הזה הוא אחד מתוך מאות שנערכו עד היום כחלק מפרויקט "מלאכי יום הולדת" של אגף הנוער והצעירים: בני נוער שהוכשרו להיות מפעילי יום הולדת, קוסמים וליצנים, מגיעים לחגוג ימי הולדת לילדי רווחה במועדוניות בעיר. "אם הצלחתי לשמח ילד אחד, עשיתי את שלי", אומר אחד מהם.
חוויה מתקנת
תעשיית ימי ההולדת הפכה כבר מזמן לתצוגת תכלית של שואו אוף. לפעמים נדמה שההורים מנסים להרשים יותר מילדיהם בחגיגות שכוללות אוכל גורמה ומפעילים שגובים אלפי שקלים ומגיעים עם להקת רקדניות.
דווקא ביקור בחגיגה של "מלאכי יום הולדת" במועדוניות הרווחה בראשון לציון, מצליחה להחזיר את השפיות, וגם להוכיח שאפשר לשמוח גם שהאמצעים מינימליים.
האחראים על הפרויקט הם אנשי אגף הנוער בראשות סגן ראש העירייה ומחזיק התיק איתי מתיתיהו. במסגרתו לומדים נערים מגילאי 15 עד 18 כיצד להעביר ימי הולדת לילדים קטנים. חלקם עוברים הכשרה של הפעלה מול קהל, חלקם לומדים ליצנות או קוסמות. את הידע שצברו הם מעבירים למי שלא יכול להרשות לעצמו חגיגת יום הולדת כמקובל.
לפני כשנתיים הגעתי למועדון הבאלנס", מספרת אמליה אבלב (17), תלמידת כיתה י"א במקיף י"ג. "אחת המדריכות אמרה לי שיש לה משימה מושלמת עבורי שמאוד אוהב, וצירפה אותי לפרויקט "מלאכי יום הולדת". עברתי הדרכה להפעלת ילדים בימי הולדת ומיד ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות. הדריכו אותי איך להתחבר לילדים, לתקשר איתם ולעמוד מולם, שזה יותר קשה מלעמוד מול מבוגרים. עד אז היה לי פחד לעמוד מול קהל, והכלים שקיבלתי תרמו לי המון וממש עזרו לי לעמוד גם מול בוגרים".
בתום ההדרכה עברה אבלב למקפצה נוספת: להיות קוסמת. "בהכשרה לימדו אותי טכניקות קוסמות וגם איך להלהיב את הקהל. אחד הקסמים שהילדים הכי אוהבים הוא: אני מראה להם שקית ריקה ומוציאה ממנה עוד ועוד קופסאות קרטון מקופלות שהם לא ראו קודם לכן. זה קסם שמצליח להלהיב כל פעם מחדש".
פעם בשבוע מגיעה אבלב לאחת ממועדוניות הרווחה בעיר עם חבר קבוצה נוסף. הם נפגשים עם ילד יום ההולדת, לומדים עליו מעט, שואלים אותו מה הוא אוהב ואיזה משחקים היה רוצה שישחקו בחגיגה שלו. כשכולם מגיעים, מתחילה החגיגה האמיתית".
"בשנה שעברה הייתי ביום הולדת של אחות ואח, בת ארבע ובן שש, ואי־אפשר לתאר עד כמה הם התלהבו", מספרת אבלב. "בסוף החגיגה הם סיפרו לי שאף פעם לא חגגו להם יום הולדת ומעולם לא הכינו לכבודם עוגה מיוחדת שכזאת. הייתי גאה להיות חלק מהחוויה המתקנת שלהם. התרגשתי מהמחשבה שהצלחנו לשמח שני ילדים קטנים שלא חוו יום הולדת כמו בני גילם, ושבזכותנו הם זכו ליהנות כמו שצריך".
אש בעיניים
אור בן שלום (16), תלמיד כיתה י"א בתיכון מקיף י"ג, חיפש מסגרת בה יוכל לתרום לקהילה. "חברה שהתנדבה בפרויקט המליצה לי להצטרף. אני אח בכור לארבעה אחים קטנים, כך שתמיד אהבתי לשחק עם ילדים. היה לי חשוב להיות פעיל ולתרום לקהילה, ואם זה גם עושה כיף לילדים אחרים, זה מבורך".
במסגרת ההכשרה למד בן שלום איך להסתדר עם ילדים קטנים, בדגש על התמודדות עם הסגורים והביישנים. "קיבלתי את כל הכלים להפעיל ילדים", הוא אומר. "אני זוכר את האירוע הראשון, הרגליים רעדו לי והתרגשתי לא פחות מילד יום ההולדת. בסוף שיתוף הפעולה והשמחה הפשירו גם אצלי את החששות".
באחד האירועים, מספר בן שלום, ילדת יום ההולדת ישבה בצד ולא הסכימה לשתף פעולה. "היא לא דיברה עם אחד והתרשמתי שהיא מגיעה ממשפחה שאין בה יותר מדי שמחות", הוא אומר. "לקחתי אותה לצד ואמרתי לה שאני רוצה להיות חבר שלה ולשמח אותה ביום ההולדת, ושבסך הכל אני לא רחוק מהגיל שלה. זה הצליח להפשיר את הקרח, ולאט־לאט היא נפתחה ושיתפה איתנו פעולה. זה כיף גדול לראות איך ילדים שהיו סגורים נפתחים בפניי, כי בסופו של דבר זה התפקיד שלנו, לשמח דווקא את מי שמגיע ממסגרות לא קלות. רבים מהם, שלא יכולים להרשות לעצמם לחגוג יום הולדת, מעריכים מאוד את מה שאנחנו עושים. אני מגיע ממשפחה שיכלה להרשות לעצמה, ובעיניי עוגה וליצן הם מובן מאליו. פתאום אני פוגש ילדים שמעולם לא חגגו להם יום הולדת, ולמראה העוגה יש להם אש בעיניים. זה דבר כל כך מרגש ומופלא בעיניי, וזה שווה הכל".
דמעות של התרגשות
גם שירה חזן (16), תלמידת י' בתיכון מקיף ה', הוכשרה להיות מנחת יום הולדת בפרויקט. "לפני שנתיים, כשחיפשתי פעילות בעלת משמעות, שמעתי על פרויקט מלאכי יום ההולדת", מספרת חזן. "עד אז הייתי בתנועת נוער והרגשתי שזה פחות מתאים לי, ולאחר המלצה הגעתי למרכז הנוער ולפרויקט. הייתי מאוד חסרת ביטחון ורציתי לקבל כלים להתמודדות, ואמרו לי שהתוכנית תעזור, וכך היה. כחלק מההכשרה למדתי להפעיל את הילדים, לבנות איתם את הקשר ולחשוב מהר כשאני מול קהל".
אמליה אבלב: "אחות ואח, בת ארבע ובן שש, סיפרו לי שאף פעם לא חגגו להם יום הולדת ומעולם לא הכינו לכבודם עוגה מיוחדת כזאת. הייתי גאה להיות חלק החוויה המתקנת שלהם"
אחד המקרים צרוב היטב בזיכרונה של חזן. "תוך כדי משחק של כיסאות מוזיקליים ניגשה אליי ילדה בת שש וחצי וסיפרה לי שעושים עליה חרם", היא מספרת. "הגילוי שלה היכה אותי בתדהמה. אחרי השוק הראשוני חיבקתי אותה ואמרתי לה שאני איתה והיא לא לבד. לאט ובהדרגה שיתפנו אותה במשחקים ודאגנו לצרף ילדים נוספים כדי להפשיר ביניהם את היחסים. ראיתי איך נוצרה דינמיקה בינה לבינם ואיך ההרגשה שלה השתפרה. דברים כאלה גורמים לי לרצות להמשיך, ומבחינתי, אם הצלחתי לעודד ילד אחד, עשיתי את שלי".
מקרה אחר קרה בשנה שעברה, בחגיגת יום ההולדת של ילדה בת תשע, שלא זכתה לשיתוף פעולה מצד החברים שלה. "בשלב מסוים היא רצה פנימה לאחד החדרים והתחילה לבכות", מספרת חזן. "הלכתי אחריה והיא נפתחה וסיפרה לי שמעולם לא שמחה ביום ההולדת שלה ושמעולם לא היתה לה חגיגה אמיתית. זה ריגש אותי מאוד כי אני יודעת מאיזו מסגרת לא קלה היא מגיעה. אחרי שיחה ארוכה היא נרגעה והחלטנו לעשות הכל כדי שאת היום ההולדת הזה היא לא תשכח ותהיה בו מאושרת. וזה הצליח. העוגה היתה נהדרת, שיחקנו משחקי חברה ורקדנו והרגשתי שהיא שמחה ממקום אמיתי".
פתאום במעגל העוני
רועי (שם בדוי) חגג לאחרונה לבנו את יום הולדתו בעזרת מלאכי יום ההולדת, וההתרגשות עדיין ניכרת בקולו. "אשתי ואני עבדנו עד תחילת הקורונה אבל יצאנו לחל"ת ולאחר מכן העסקתי הופסקה", הוא מספר בקול חנוק. "לצערי, מאז לא חזרתי למעגל העבודה. יש לנו שלושה ילדים והוצאות רבות, ופתאום מצאנו את עצמנו במעגל העוני, מטופלים ברווחה. יש לנו הרבה קשיים כלכליים, ופתאום דברים שעשינו וקנינו לילדים בעבר כבר לא אפשריים. אחד מהם הוא חגיגת יום הולדת".
אל תוך הקושי היומיומי נכנסו מלאכי יום ההולדת, והעניקו למשפחתו של רועי רגעי כוח ואושר. "בסמוך לתאריך יום ההולדת של הבן שלי, מנהל המועדונית יצר איתי קשר וסיפר לי שמתכננים לחגוג לו יום הולדת", אומר רועי. "רק כשראיתי את החגיגה הבנתי עד כמה זה משמעותי עבורו. היו מדריכים שהפעילו את החברים, היו קוסם ועוגה, וזה היה בשבילו עולם ומלואו. זה היה אחד הרגעים המאושרים שלי בשנים האחרונות, וגם שלו. אני מספר על זה ומתרגש. הם פשוט מלאכים. ליום אחד הבן שלי היה מאושר".
“לא מוותרים על אף ילדה וילד”
איתי מתיתיהו, סגן ראש העירייה ומחזיק תיק נוער וצעירים: "השנה הרחבנו את היוזמה המרגשת של הפקת ימי הולדת למען ילדים וילדות שמשפחותיהם מתקשות לחגוג להם. הפרויקט מבורך, כיוון שמעבר לילדי המשפחות שנהנים מחגיגת יומולדת אמיתית ומפנקת, גם בני הנוער בתוכנית המד"צים מקבלים כלים והכשרה שילוו אותם בהמשך הדרך - עמידה מול קהל, שימוש בשפת גוף, הכשרה כקוסמים וליצנים, וכמובן, תחושת הנתינה שמעצימה אותם כל יום מחדש. קיבלנו המון תגובות חיוביות ובקשות ממשפחות שמעוניינות שיחגגו גם לילדן, וכעת אנו בוחנים כיצד ניתן להרחיב את המיזם. למרות המצב המורכב, אנחנו לא מוותרים על אף ילדה וילד, כי החיוך שלהם שווה הכל.
תחום ההתנדבות הוא בראש סדר העדיפויות שלי ולכן נמשיך לתמוך בעשייה התנדבותית למען הקהילה. חגיגת יום הולדת כזאת מעניקה לילדים רגע שהם יזכרו כל החיים”.
