יקטרינה מושל (40) מתמודדת עם הפחד הגדול ביותר של כל הורה: החשש לגורל ילדיה והחרדה שמא לא תזכה להיות שם ולטפל בהם. לפני כחודשיים חלתה מושל בסרטן ומאז עליה לדאוג לבריאותה במקביל לטיפול בבנה הבכור ניקיטה (18), שחולה בסרטן העצמות, אחיו דניאל הצעיר ממנו בשנה ובעל מגבלות מוטוריות (סי.פי) והבן הצעיר שון (שנתיים). "בשנים האחרונות טיפלתי בילדים שלי והיה חשוב שאהיה בריאה בשבילם", אומרת מושל. "לא תיארתי לעצמי שגם אני אחטוף את המחלה".
מושל עלתה לישראל מאוקראינה לפני כעשור והתגוררה בקיבוץ חוקוק שבצפון הארץ יחד עם בעלה הראשון ואביהם של ניקיטה ודניאל. כמה שנים לאחר מכן השניים התגרשו, ומושל ושני הילדים הדרימה לאשדוד כדי לפתוח בחיים חדשים. לאחר זמן מה היא הכירה את אדי קאופמן (52), והשניים נישאו והולידו את שון. מאז נפרדו דרכיהם של מושל וקאופמן אך הם עדיין שומרים על קשר קרוב למען הילדים.
לפני כארבע שנים התהפכו חייה של המשפחה כשניקיטה חלה בסרטן העצמות ועבר ניתוח וטיפולים קשים. במהלך הניתוח נפגעה עצם הזנב של ניקיטה ומאז הוא נאלץ להיעזר בקביים. הטיפולים הצליחו ומושל ובנה חשבו שיוכלו לחזור לשגרה, אך לאחר הפוגה קצרה המחלה חזרה. מאז ינואר השנה מבקרים ניקיטה ואמו תכופות בבית החולים שניידר בפתח תקווה לטיפולים ואשפוזים. במשך כל התקופה התרוצצה מושל בין המחלקה האונקולוגית בשניידר והבית - שם המתינו לה שני ילדיה.
בליל הסדר האחרון נתקפה מושל בכאבי ראש חזקים, בחילות והקאות. לדבריה, היא סבלה בעבר מכאבים אך הצליחה להתגבר עליהם - עד ההתקף האחרון. "היו לי כאבי ראש באותה התקופה", מספרת מושל. "חשבתי שזה קשור לחוסר השינה בגלל הטיפול בתינוק ומהדאגה לניקיטה. באותם ימים שלפני פסח הכאבים התגברו, וזה היה כבר בלתי אפשרי". מושל התקשרה לקאופמן והוא לקח אותה לחדר המיון בבית החולים אסותא בעיר.
לדבריו, בתחילה חשבו הרופאים שמדובר בהתקף מיגרנה חזק ונתנו לה אופטלגין נוזלי דרך הווריד. לאחר מכן הגיע לדבריו אחד הרופאים עם מכתב שחרור, אך הוא התעקש שיבוצעו לה בדיקות מעמיקות יותר. "אמרתי לרופא שלא יכול להיות שאישה בריאה תתפתל מכאבים", נזכר קאופמן. "אמרתי להם שעד שלא לוקחים אותה לבדיקת סי.טי אנחנו לא עוזבים. וזה מה שקרה".
בצילום הסי.טי של מושל נראו שני גידולים בראשה, וכבר אז היה ברור לרופאים כי מדובר בגידולים ממאירים. היא נלקחה באמבולנס לבית החולים בילינסון בפתח־תקוה, שם בוצעו לה בדיקות נוספות, כולל אם.אר.איי. תוצאות האם.אר.איי איששו את החשדות הראשוניים של הרופאים ומושל נכנסה לניתוח ראש דחוף. הניתוח נמשך 11 שעות ובסופו הסבירו להם הרופאים כי הסירו רק גידול אחד. הגידול הנוסף היה קרוב מדי למוח והרופאים החליטו לנסות להקטין אותו באמצעות טיפולים, ואחר כך לנתח שוב.
התקוות של הרופאים היו אופטימיות מדי והגידול שנותר בראשה של מושל גדל בקצב מהיר. לרופאים לא הייתה ברירה והיא נכנסה לניתוח שני, שאחריו שהתה באשפוז חודש ימים.
השבוע החלה מושל את הטיפולים הכימותרפיים והביולוגיים בתקווה שיובילו לנסיגה מלאה של המחלה. "בארבע השנים האחרונות הייתי צמודה לניקיטה וליוויתי אותו בכל הניתוחים והטיפולים", היא אומרת. "כנראה שלקחתי את זה קשה מאוד. עכשיו אני אצטרך למצוא פתרון איך להמשיך ולטפל בו בזמן שאני בעצמי זקוקה לטיפול. כל הצרות נפלו עליי בבת אחת". אמה של מושל שהתה לצדה במהלך השבועות האחרונים וליוותה את ניקיטה לשניידר כדי להקל עליה במקצת. השבוע יצרה מושל קשר עם מחלקת הרווחה בעירייה שם ינסו למצוא מלווה קבוע לניקיטה ולסייע לה בבית.
מאז שחלתה מלווה אותה קאופמן באופן צמוד, למרות שנפרדו: "יקטרינה נמצאת בסכנה גדולה, וגם מצבו של הבן שלה קשה", אומר קאופמן. "היא זקוקה לסיוע דחוף". לדבריהם, מושל חיה על קצבת נכות בגובה 3,300 שקלים בנוסף לדמי המזונות שקאופמן מעביר לה בסך 2,600 שקלים. בעקבות הקורונה נפגעה פרנסתו של קאופמן, שעובד בחנות רהיטים בראשון לציון, והוא מסייע פחות מכפי שהיה רוצה. "אני מאוד רוצה לעזור לה", אומר קאופמן. "אני מקווה שגוף או עמותה שיקראו את סיפור חייה יתמכו בה. היא מרימה לי טלפון בכל פעם שהיא צריכה משהו ואני מתייצב אצלה, אבל זה לא מספיק".
לתרומות - בהעברה בנקאית: יקטרינה מושל בנק לאומי סניף 662 חשבון 02695439. באמצעות ביט: 052-3606074.
