לראשונה במכון הלב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) בוצעה השתלה של קפסולת קיצוב לב בעלת חיישנים ייחודים דרך וריד במפשעה.
הטיפול בוצע בחולה לב שסבל מדופק לא סדיר ומהיר עד 160 פעימות לדקה, שלא ניתן היה לטפל בו ללא הגנה של קוצב לב. "בשונה מקוצבים רגילים, בהשתלת הקפסולה אין לחולה צלקת או סימן חיצוני", מסביר ד"ר אהרון מדינה מנהל היחידה האלקטרופיזיולוגית לטיפול בהפרעות קצב במערך הלב במרכז הרפואי.
השתלת קוצב לב רגיל נעשית במצבים בהם קיימות הפרעות בהולכת החשמל ובקצב הלב. הקוצב מחקה את הפעולה החשמלית התקינה של הלב תוך סינכרון של הפעילות החשמלית בין הפרוזדורים והחדרים. קוצב כזה מושתל בחזה העליון והאלקטרודות מונחות בוורידים שמגיעים ללב.
קיימים מקרים בהם לא ניתן להשתמש באלקטרודות לצורך קצוב הלב ובמצבים אלו ניתן להשתיל קפסולה המוחדרת לתוך חלל הלב בהליך צנתורי. הדור הראשון של קפסולות אלו אפשר קצוב אולם ללא סינכרון של פעולת הלב.
"הייחוד במכשיר הנוכחי הוא יכולתן לסנכרן את קצב הלב בין הפרוזדור לבין החדר וע"י כך לשפר את פעילות הלב. הטכנולוגיה הנוכחית תאפשר שימוש במקרים שבעבר לא היה לנו מענה מיטבי ולפיכך אנחנו צפויים לראות שימוש שילך ויעלה בקפסולת קוצב מהדור החדש״." אמר ד"ר מדינה.
המכשיר הינו פיתוח של חברת מדטרוניק, בעל סוללה שמאפשרת קיצוב הלב במשך 10 שנים. לאחר מכן ניתן להשתיל קפסולה חדשה ליד הקודמת. ככל הידוע כיום, ניתן להשתיל עד 3 קפסולות קיצוב במטופל אחד.
כיום הקוצב מתאים יותר למטופלים סביב גיל 60 ומעלה, אם כי יש להניח שבעתיד הטכנולוגיה, שאושרה לשימוש בישראל רק בשבועות האחרונים, תדע לפתור את בעיית תוחלת חיי המכשיר.
פרופ' שמואל פוקס מנהל מכון הלב במרכז הרפואי שמיר: "שלוב טכנולוגיות מתקדמות בתחום רפואת הלב מאפשר לתת מענה לבעיות רפואיות שבעבר לא היה ניתן לטפל באופן מיטבי. תחום הטפול בהפרעות קצב הלב הוא אחד התחומים בהם קיימת התקדמות טכנולוגית מואצת, ואנו מברכים על יכולתנו להנגיש טפול מתקדם ולעזור לקהל מטופלים רחב".
