הפסיכולוגיה אמנם נחשבת על ידי רבים כחלק מן הרפואה המערבית, אולם תהליך ההחלטה באם לגשת לטיפול, שונה מהחלטות אחרות באופן מהותי.
כאשר אנו חשים בחולי דוגמת חום גבוה, פריחה מפושטת או שיעול טורדני, לעתים נרצה להתייעץ עם רופא/ה ו/או לקבל טיפול סימפטומטי. לעומת זאת, המציאות איננה כה ברורה כאשר מדובר בנפש האדם. מרביתנו מוטרדים מדבר מה כזה או אחר, חלקנו יותר וחלקנו פחות, והתשובה לצורך או אי הצורך בטיפול לעתים צריכה להתברר ולהתבהר כחלק מתהליך עצמי, ויתכן אף ממעורבותם החיצונית של חברים, מכרים או בני משפחה.
טרדה? או מצוקה?
אל תמהרו לצפות לקבל כאן תשובה חד-משמעית באשר לתחושתכם. זכרו שהיא סובייקטיבית והיא אך ורק שלכם.
שני אנשים יכולים לעסוק באותה העבודה, ולחיות את אותם החיים העמוסים במטלות וסידורים. על-פניו מצבם הוא זהה, אולם בפועל ייתכן שבעוד שהאדם הראשון יחווה זאת כטרדה ותו לא, הרי שהאדם השני יחווה זאת כמתח מצטבר שאיננו פוחת, ושאט אט נותן את אותותיו בדמות תסמיני סטרס לרבות כאבי ראש, דופק מואץ, זיעה קרה או קוצר נשימה.
ייתכן מאוד שהאדם השני, זה שחווה את אותם התסמינים, לא יכיר באופן מידי בצורך שלו להתמודד עם המצוקה הרבה שפוקדת אותו. ייתכן שלזמן מה הוא אף ישתלט על תחושותיו, אולם בטווח הרחוק יתחיל לחוות תסמינים נוספים, למשל הסתגרות, דכדוך וריחוק מחבריו ומבני המשפחה.
אותותיו של הגוף
אין מדובר בפריחה או כאב גרון שמעידים יותר מכול על כך שדבר מה איננו כשורה בגופנו. ייתכן מאוד שבאופן כללי נחוש בטוב ואף לא נדע את היותנו נתונים למתח מתמשך, מלבד הביטויים הסומטיים. על-כן, חשוב לזהות את הדרכים השונות, ויש לומר לעתים מקוריות, שבאמצעותן גופנו מסמן לנו שהגיעו מים עד נפש, שכדאי להאט את הקצב ולהקשיב יותר לחוכמת הגוף.
אלו יכולים להיות כאבי ראש מתמשכים שאינם פוסקים ומופעים ללא כל סיבה נראית לעין, ואלו יכולות להיות תחושות של קוצר נשימה אשר אינן מקבלות כל ביסוס רפואי מבדיקה כזו או אחרת. לעתים נחוש בכאבי בטן, בחילות ובפעילות מעיים רגישה. יהיו מנגד, מי שלא יחושו כל סממן פיזי כנ״ל, אך שנתם תנדוד לעתים קרובות.
אפשרויות טיפול
לפסיכותרפיה כלים רבים היכולים לסייע לאדם שחווה התמודדות מתמשכת עם מתחים נפשיים. מן הכלים הנפוצים שבהם ניתן למנות:
• טיפול CBT – טכניקה טיפולית המתבססת על האופן שבו אנו מגיבים למאורעות ואירועים שונים. הנחת היסוד היא שדפוסים מחשבתיים שהלכו והשתרשו עם השנים, הם גם אלו שמנחים אותנו להגיב במתח רב לאירוע מסוים, בעוד שאדם אחר יהא נינוח ושליו. דרך איתור תפיסות מחשבתיות שונות אשר משפיעות על דפוסי ההתנהגות שלנו, ובחינה מחדש עד כמה יעילים כיום, פסיכולוגים רבים מצליחים להוביל לירידה משמעותית ברמות הסטרס, המתח והחרדה בקרב מטופליהם.
• טיפול דינמי – טכניקות טיפול מקבילה היא הטיפול הפסיכולוגי הדינמי. טיפול זה איננו פועל כדי לשנות ולהשריש דפוסים התנהגותיים חדשים באופן מכוון, ומטרתו היא לצאת יחד עם המטופל או המטופלת אל עבר מסע משותף שנועד להיכרות עצמית מעמיקה. דרך שיחות שמטרתן להבהיר קונפליקטים פנימיים ומניעים פחות מודעים אשר מלווים את האדם, לעתים מזה זמן רב, ניתן יהיה לגבש תובנות חדשות ועל כן דרכי הסתכלות חדשות. בעקבות כך, גם ההתנהגות עשויה להשתנות.
מספר טיפים להפחתת הסטרס
ספורט – ספורט הוא לא רק בגדר המלצה, כי אם תרופה טבעית שיכולה לסייע רבות בשיפור מצב הרוח. חלק מכך נובע מתהליכים פיזיולוגים המתרחשים בגופנו, כאשר מערכת העצבים המרכזית ובלוטת יותרת המוח מפרישים אנדורפינים, בין היתר, בעת מאמץ פיזי. אנדורפינים משרים תחושת רווחה בכך שהם שומרים מפני כאב ותורמים להנאה. יחד עם חומרים אחרים (כמו אוקסיטוצין, סרוטונין ודופמין) הם יכולים להביא להרגשת שמחה.
מדיטציה – נסו לשלב מדיטציה כחלק משגרת יומכם. טכניקה נפוצה היא המיינדפולנס; שבו בנחת בחדר שקט ונטול רעשים. עצמו את עיניכם והתרכזו בנשימה. הרגישו כיצד בזמן השאיפה נכנס אוויר קר שממלא את בית החזה ומרים אותו, וכיצד בזמן הנשיפה האוויר יוצא חם ובית החזה יורד. בכל פעם שמחשבותיכם ינדדו, שימו לב לכך, ואט אט החזירו את הריכוז חזרה אל הנשימות. עשו כך למשך 5 דקות מדי יום, ואט אט, כשתרגישו מוכנים, העלו זאת ל-10 דקות, רבע שעה ואף 20 דקות. תלכו לפי הקצב שלכם.
התמקדות ורישום – הקפידו לרשום את המחשבות שמטרידות את מנוחתכם. בנוסף, שימו לב לרגשות ותחושות גוף נלווים. לא אחת, תופתעו לגלות עד כמה הן פחות מרתיעות כאשר הן מקבלות "גוף ופנים".
