השבוע אני רוצה לשלוח תודה לאחת הקוראות ששלחה מילים חמות והודתה לי על מרק החרירה שהופיע פה במדור לפני יותר מעשור. היא סיפרה שזה מתכון שמלווה אותה כל השנים וזו מחמאה שמציפה אותי.
אני רוצה להודות לה גם על זה שהזכירה לי את המרק הזה, שכל כך מתאים לעונה הזו ובתוך כל העושר שמציף אותנו קצת נשכח.
זה מרק שבעידן הסופר פוד וספירת הקלוריות הכללית מעיד שהמטבח הבריא הוא המטבח העתיק, שמלווה אותנו דורות ועומד במבחן הזמן.
צילום: ריאןצילום: ריאן
צילום: ריאן
(צילום: ריאן)
במקור המרק הוא עם בשר בקר ועצמות, אבל אני אוהב אותו בלי בשר, עשיר בדגנים ואטריות. נפלא לימים הקרים.
אצלי במקפיא תמיד יש דגנים מושרים, מוכנים לבישול, ויש גם כאלה שכבר עברו רתיחה וריכוך. זה מאוד נוח, מקצר תהליכים ומומלץ בחום - כי אז כל מתכון אפשרי, אפילו בהתראה קצרה.
מרק חרירה
2 כוסות גרגירי חומוס, מושרים לילה
2 כוסות עדשים חומות, מושרות לילה
כוס אטריות
חצי חבילת פטרוזיליה
חצי חבילת כוסברה
ראש סלרי חתוך לקוביות
3 בצלים קצוצים דק
3 עגבניות גדולות מגוררות
כף וחצי רסק עגבניות
2 ליטר מים רותחים
מלח, פלפל
כפית כורכום
מיץ מלימון אחד (או יותר, לפי הטעם)
אופן ההכנה:
מרתיחים את החומוס והעדשים (בנפרד) עד לריכוך.
מטגנים את הבצלים הקצוצים עד שקוף, מוסיפים את הסלרי ומטגנים יחד עוד כמה דקות. מוסיפים את העגבניות המגוררות והרסק ומטגנים יחד עוד כשלוש דקות נוספות.
מוסיפים את גרגירי החומוס, העדשים והמים הרותחים ומבשלים כשעה על אש נמוכה.
מתבלים במלח, פלפל וכורכום, הפטרוזיליה והכוסברה הקצוצים ומיץ הלימון, טועמים ומתקנים לפי הצורך, וממשיכים בבישול עוד כ־45 דקות על אש נמוכה.
אפשר גם: לצנן ולטחון את המרק למרקם חלק, ועל כן קיבל את שמו 'מרק המשי'. אני מעדיף אותו גס וכפרי.
אפשר גם: להכין מרק עם בשר בקר ועצמות. לדעתי עדיף להכין בסיר לחוד, לסגור את הבשר והעצמות מכל הצדדים, להוסיף מים רותחים, להנמיך אש, להסיר קצף עד לקבלת נוזל שקוף ולבשל על אש נמוכה עד לריכוך. כשהבשר רך לחבר בין הסירים. למרק חרירה להשתמש בציר שהתקבל במקום מים רותחים ולהוסיף את הבשר.