ספר לי על עצמך
את ילדותי העברתי בחו"ל, במדינה שכוחת אל באפריקה ששמה סיירה ליאון, שם אבי היה בשליחות מטעם משרד ראש הממשלה. מן הסתם עברתי ילדות שונה מזו של אחרים כאן בארץ, קיבלתי חינוך ממוסדות בריטיים ואני מאמין שהיה לכך חלק נכבד בעיצוב האישיות שלי. כאשר חזרנו לארץ (בגיל 9), בקושי ידעתי עברית, אך לאט לאט התאקלמתי כאן ועברתי את שנות ההתבגרות כמו שאר בני גילי. בצבא שירתי בסיני ובשירות מילואים, בשנת 1982, לחמתי במלחמת לבנון. בבגרותי עסקתי בביטחון ובשנת 2009 יצאתי לפנסיה מוקדמת. לאחר שנתיים הוצע לי לשמש כקב"ט בעירייה במרכז הארץ ונעניתי לאתגר. לפני מספר חודשים פרשתי גם מן העירייה. אני נשוי ואב לשלושה, בעל שלושה תארים אקדמיים, ומתגורר במודיעין.
האם כתיבה תמיד הייתה חלק מחייך?
תמיד ידעתי שאני יודע לכתוב, סוג של הרגשה פנימית משולבת בפידבקים שקיבלתי מסביבתי ומן האוניברסיטה. ההיסטוריה שלי ושל משפחתי כל כך מיוחדת והיא הובילה אותי להחלטה שגמלה בליבי במשך שנים ארוכות, להעלות אותה על הכתב. לאחר שפרשתי לגמלאות (בפעם הראשונה) החלטתי שאני חייב לעשות זאת. התחלתי בכתיבה ובשנת 2016 השלמתי את הספר המתאר את תולדות המשפחה והפך גם לסוג של אוטוביוגרפיה. המחמאות שקיבלתי מן הקוראים האיצו בי את המחשבה להמשיך ולכתוב. היו כאלה שהשביעו אותי שאמשיך בכך. מאז כתבתי שלושה רומנים: "שבע שנים", "צל כבד", ו-"דברים שעשיתי אחרי מותי".
מאין הגיע הרעיון לספר?
הרעיון לספר החדש היה תמיד במוחי. ידעתי שאני רוצה לכתוב רומן אפי המשלב דרמה, היסטוריה, מתח והעשרה. אני שמח שעלה בידי לעשות זאת.
אתה כותב על 2 תקופות זמן שונות, האם היה לך קשה לשלב בין השניים?
הספר מתאר תקופות זמן שונות. גם החיים בישוב היהודי בארץ ישראל באמצע המאה ה-19, גם החיים בארץ לאחר הקמת המדינה, וגם החיים בימינו אלה. הקשר בין הדורות השונים באותה משפחה, שנרקם עם העלילה, מחבר, לטעמי, את החיים בימינו לשורשים של כל אחד מאתנו, הנטועים בתוכו – בין אם הוא יודע זאת ובין אם לאו. אצלי הדברים ברורים מאד ולכן היה לי קל לחבר בין הדמויות ובין התקופות.
האם יש דמות בספר שהתחברת אליה יותר מאחרות?
אין ספק כי דמותו של בן ציון אזהרי (המבוססת על סבא שלי) היא הדמות המרתקת והראשית בעלילה, אבל אני דווקא מתחבר יותר לדמותו של מיכאל, שהיא דמות מאד מורכבת ובעלת נופך שונה מזה הנראה בתחילה.
מה לדעתך הופך ספר, לספר טוב?
לפי ראייתי, ספר צריך "למשוך" את הקוראים לקרוא עוד עמוד, ועוד עמוד, ולא לרצות להפסיק. כשאני מושך את תשומת ליבם של הקוראים, אני סבור שהספר עונה על הקריטריון הזה. חשוב לי לציין שמי שקובע עם ספר הוא "ספר טוב" אלה הם הקוראים עצמם, ורק הם.
אתה עובד על משהו חדש?
בימים אלה אני כותב רומן קצת שונה. מדובר בתעלומה של מספר פשעים הנחקרים על ידי שילוב של מוסדות השלטון ומספר פסיכיאטרים המסייעים להם. השם המסתמן של הרומן: "בתחבולות תעשה לך".
יש לך מסר לקוראים?
כשאני כותב, אני משתדל מאד לתת לקוראים "משהו נוסף" מעבר לעלילה, לאפיון הדמויות ולדרך הכתיבה, אני מנסה להעשיר אותם ברגעים היסטוריים שאני משלב בעלילה, במחשבות ובדברי הגות שאני משתדל לשלב בספר עצמו. אני מקווה שכאשר הקריאה מסתיימת, אני משאיר את הקוראים גם עם סיפוק מן התוכן וגם עם חומר למחשבה. התשובה החיובית לשאלה אם אני מצליח בכך, תיתן לי סיפוק עצום מן המחשבה ששיפרתי את החיים, ולו של אדם אחד.
"דברים שעשיתי אחרי מותי" – הוא רומן אפי המשלב בתוכו גם תקופות זמן, וגם לא מעט הפתעות ואירועים הלוקחים את הקורא לעולם אחר. צריך לקרוא כדי להישאב לתוך היצירה ולהבין.
"דברים שעשיתי אחרי מותי" – בני בן ברק, הוצאת צמרת 2021.
לרכישה בחנויות הספרים ובאתר NETBOOK
