דירוג הרשויות המקומיות של 'דן אנד ברדסטריט' לשנת 2018 מספק תמונת מצב פיננסית לגבי הערים ברחבי הארץ. הדירוג מבוסס על חמישה פרמטרים המעידים על חוסנה הפיננסי והעסקי של הרשות. הדירוג כולל 77 ערים בישראל ומתבסס על נתוני העסקים במשק ונתונים פיננסים שמפורסמים על ידי משרד הפנים. איפה נמצאת ראשון לציון?
2 צפייה בגלריה
אילוסטרציה. צילום: freepik
אילוסטרציה. צילום: freepik
אילוסטרציה. צילום: freepik
מבין הערים הגדולות המונות יותר מ- 200 אלף תושבים - עיריית ת"א ממשיכה לשמור על מיקומה הראשון מבין הערים האיתנות בארץ, במקום השני מבין הערים הגדולות דורגה חולון שעלתה מהמקום הרביעי בשנה שעברה.
ראשון לציון ממוקמת במקום השלישי, ירידה מהמקום השני בו הייתה בשנה שעברה. למרות זאת היא עדיין מדורגת כאחת הרשויות האיתנות ביותר פיננסית בישראל בקרב הערים הגדולות.
שיעור ההכנסות של ראשון לציון בשנה החולפת עמד על כ- 1616.7 מיליון שקלים. 92% מכלל התושבים שילמו ארנונה. מספר התושבים עמד על 263,979 והיחס בין מספר התושבים למספר העסקים בעיר עמד על 8.5. הדירוג הסוציואקונומי של העיר עומד על 7.
מהנתונים עולה שבתום שנת הכספים נותרה העיר עם עודף של 0.3%, כאשר רק 0.2% מהתקציב שלה התבסס על מענקי סיוע. (יש לציין שדירוג הכספים ל-2018 מתבסס על הנתונים הכספיים לשנת 2016)
אחרי ראשון לציון דורגו פתח תקווה, באר שבע, חיפה, נתניה, אשדוד וירושלים שדורגה במקום ה- 9 והאחרון.
2 צפייה בגלריה
עיריית ראשון לציון | צילום: אבי מועלם
עיריית ראשון לציון | צילום: אבי מועלם
עיריית ראשון לציון | צילום: אבי מועלם
מבין הערים הבינוניות, המונות בין 50 – 200 אלף תושבים, הרצליה ממשיכה לשמור על מעמדה במקום הראשון, במקום השני מדורגת כפר סבא (שעלתה מהמקום החמישי). לאחריה במקום השלישי רמת גן. את הדירוג סוגרת אום אל פאחם, המדורגת במקום ה-28.
מבין הערים הקטנות - המונות פחות מ- 50 אלף תושבים, מדורגת ראש העין במקום הראשון בהשוואה למקום השלישי אשתקד, גבעת שמואל שומרת על דירוגה במקום השני ורמת השרון מדורגת במקום השלישי לאחר שבשנה שעברה דורגה במקום הראשון.
הדירוג מבוסס על מודל המשקלל חמישה פרמטרים:
שיעור עודף או גרעון בתקציב הרגיל - התקציב הוא כלי העבודה העיקרי של העיר ולפיה בונים את תוכנית העבודה. האם הערייה נכנסה לגרעון או דווקא הצליחה ליצור אזון או שיעור עודף?
שיעור גביית ארנונה - הארנונה היא זו שממנת את הפעילויות השונות של העירייה. יכולתה של העירייה לגבות מיסים משפיעה באופן ישיר על הכנסותיה שכן, מרבית הכנסות העירייה (מתקציב רגיל) נובעות מארנונה.
דירוג סוציו אקונומי - זהו אחד הקריטריונים להקצתא משאבים לרשויות המקומיות. המדד משקף את הרמה הכלכלית חברתית של האוכלוסייה ברשויות השונות. הרשויות סווגו ל-10 אשכולות על פי מספר משתנים, כמו הכנסה ממוצעת לנפש, אחוז כלי רכב חדשים, אחוז סטונדטים, יחס בין ילדים לקשישים, אחוז מקבלי דמי אבטלה ועוד.
יחס תושבים לעסקים - הפרמטר הרביעי במודל הדירוג בוחן את מספר תושבי העיר ביחס למספר העסקים בעיר. הפרמטר מעיד על רמת הפיתוח העסקי בעיר ועל אפשרויות התעסוקה בה.יש לציין כי ככל שהיחס נמוך יותר התוצאה טובה יותר ומעידה על מס' גבוה יותר של עסקים בעיר פר תושב.
יחס מענקים לסך תקציב רגיל - יחס מענקים לסך תקציב רגיל בוחן אילו רשויות נזקקות למענקים ולאילו רשויות הכנסות עצמיות גבוהות מספיק ולכן אינן נזקקות למענקי הסיוע.