בביתה של אתי פייר-גבאי (64) בראשון לציון תלויים עשרות ציורים צבעוניים ואופטימיים, עם פרחים, פרפרים, דמויות מרקדות ופנים מחייכות. כמעט קשה להאמין שמי שצייר אותם – בעבודת צוות – הם הוריה, משה וחיינה פייר ניצולי השואה ("גיבורי שואה" כהגדרתה), שעברו זוועות במהלך המלחמה.
"למרות חייהם הקשים שהיו רצופי סבל פיזי הם בחרו בחיים וניהלו במשך 60 שנה זוגיות אופטימית, אוהבת ומעוררת השראה", היא אומרת בהתרגשות. "את הציורים הם ציירו יחדיו על אותו בד חלק, שניים אוחזין".
פייר-גבאי עסקה במשך 16 שנה בעריכת דין אבל החליטה לשנות כיוון והפכה למנטורית למערכות יחסים וזוגיות ומנחת סדנאות. בנוסף, היא מעבירה את ההרצאה "מפחד לדחף לעוצמה".
"לדבר אני יודעת", היא אומרת, "אבל לא תיארתי לעצמי שאצליח גם לכתוב": בימים אלה הוציאה לאור את הספר "לצייר את החיים מחדש" (הוצאת מדיה 10), שבו היא מתארת, דרך המסע האישי שעברה, את סיפור האהבה המופלא של הוריה.
"הם הכירו אחרי המלחמה. אמא עברה דברים קשים ואבא היה נכה, והיא בחרה בו. בשונה מבתים של ניצולי שואה, אני ראיתי בבית תמיד אהבה, הקשבה, רגישות ומסירות. למרות הסבל שעברו כל החיים, הם שימשו דוגמה לניצחון הרוח. היתה בהם אופטימיות והיה גם הומור מיוחד, ובעיקר: הם הוכיחו שהבחירה נמצאת בידיים שלנו".
בספר של פייר-גבאי מופיעים ציורים שציירו הוריה והוא מהווה עבורה מעין סגירת מעגל. "הכל הוביל אותי אל השליחות הזאת, כדי שאוכל להעביר הלאה את המסר של הוריי, שהיו המודל שלי. הם לימדו אותי שאפשר לבחור גם כשהתנאים קשים. בזכותם למדתי ואני מלמדת את מטופליי איך לנהל דיאלוג. זוגות מחפשים מטות קסמים ופתרונות הוקוס פוקוס, אבל אין. הכל בנוי מתהליכים ואפשר לצמוח גם מן המקום הקשה ביותר שחווה האדם".
