ב-15 במרץ, כמו יתר נפגעי הקורונה, נסגר מכון הקעקועים של אלמוג שם טוב, "סייבר טאטו" בראשון לציון. מאז הספיקו הספרים והקוסמטיקאיות לחזור לעבודה, אבל הסטודיו של שם טוב נותר סגור ומסוגר. "אף אחד לא מסביר לנו מה ההיגיון", הוא אומר. "למה קוסמטיקאית יכולה לעשות קעקוע בגבה ואני לא יכול לעשות קעקוע ברגל? גם ככה הנהלים אצלנו מחמירים כל השנה, אנחנו תמיד בפיקוח ושומרים על שיא הסטריליזציה עם מסכות וכפפות, כך שלא ברור מה עומד מאחורי ההחלטה".
הסטודיו פועל מזה 13 שנה, מעסיק שמונה עובדים קבלנים ושכירים ומפרנס שמונה משפחות. "תמיד שילמתי את כל המיסים בזמן. איך יתכן שמישהו משלם כל השנים ביטוח לאומי ולא מקבל דבר כשעבודתו מופסקת?", אומר שם טוב. "אנחנו ממשיכים לשלם לספקים, שכירויות, ארנונה ומיסים, ועוד לפני המשכורות לעובדים פותחים את החודש עם הוצאות של 20 אלף שקל. גם האמנים שעובדים אצלי משתגעים, אין להם כסף. אמני קעקועים ופירסרים הם לא האנשים הכי מסודרים בעולם, הם לא בדיוק שמרו אוצרות ליום שחור".
בימים אלה מואצת הקמתו של ארגון "בודי מוד", שאליו חברו כ-250 איש העוסקים באמנות הגוף, פירסינג, קעקועים וצילוק. "מדובר בתחום מכובד שמעסיק אמנים מכובדים. יש 1,500 מקעקעים שעובדים במאות מכוני קעקועים בארץ. המטרה שלנו היא כמובן לקבל פיצוי הוגן שייתן לנו נשימה. כשכיר בעל שליטה עדיין לא קיבלתי דבר. אנחנו מחכים לפעימה השנייה, ובעיקר מצפים לחזור לעבוד".
שם טוב טוען שכל החנויות הסמוכות לשלו כבר נפתחו, ובהן מכון יופי ומספרה. "אנחנו רוצים לחזור לעבוד כמו כל חנויות הרחוב עם התו הסגול. הבעיה היא שאנחנו לא שייכים לשום קטגוריה. אנחנו חנות הרחוב היחידה שלא פתוחה וכולנו ממתינים באפלה ומחכים שיגידו לנו מה הצפי: האם נוכל לפתוח בעוד שבוע? שבועיים? חודש? חודשיים? אפילו לקניונים, לבתי הקולנוע ולפאבים יש תאריך משוער לחזרה, ואנחנו לא מבינים למה הוחרגנו.
"אנחנו כבר לא תחום קטן וזניח, האנדרדוג שאפשר להתעלם ממנו. אז שמישהו סוף סוף יפתח את הפה ויסביר לנו איך יתכן שדווקא אנחנו, שאמורים להיות דוגמה לכולם איך להיות סטריליים, הפכנו להיות האחרונים בתור".
פורסם לראשונה: 12:38, 04.05.20
