"הייתי בפריס וגם ברומא, ראיתי את שבעת פלאי תבל, בקוטב הצפוני וגם דרומה, אך אין מקום כמו ארץ ישראל".
אמנם הייתי בפריס וגם ברומא אך לא זכיתי לראות את שבעת פלאי תבל. בעיקר מהסיבה הפשוטה שרובם נהרסו הרבה לפני שנולדתי (מלבד הפירמידות), אך אין ספק שאין מקום כמו ארץ ישראל.
מטיולי משפחות עם ההורים באירופה וחופשות עם חברים מחוף לחוף בארה"ב, דרך המזרח הרחוק ועד החופים הקסומים של מקסיקו, גם אני נדדתי בעולם.
היהודי משחר הימים אהב לנדוד ועם ישראל, אותו גלגול מודרני של היהודי הנודד, אכן אוהב לטייל ברחבי העולם ובשנים האחרונות, גם להעלות לרשתות החברתיות, כי אין משהו יותר ישראלי מלספר לחבר'ה.
אחת מתופעות הלוואי של הקורונה היא, שהקיץ הזה אנחנו נשארים בארץ (גם זה שיר, אבל יותר קשור לאירוויזיון). אולי זה אומר שהגיע הזמן ליהנות מנופי ארצנו ומהאטרקציות השונות בארץ, שקצת נשכחו בשנים האחרונות.
ארצנו הקטנטונת מדהימה בכל ימות השנה, וכל עונה מביאה איתה יופי ייחודי שיכול להפוך כל טיול לחוויה מדהימה ולא כדאי לפספס את ההזדמנות הזו.
מאילת ועד מטולה מלאה ארצנו בהכל: היסטוריה, נופים ירוקים, מדבר צחיח, ערים קטנות וגדולות, קיבוצים, מושבים, פארקים, פארקי מים, פארקי שעשועים, נחלים, ים, ירושלים, שלא לדבר על זה שבכל פינה יש מסעדות מגוונות ואוכל נהדר, מחומוס ועד סושי.
אז, בעצם, אני ממליצה לכולם להפוך את הלימון ללימונדה וללמוד איך לחיות לצד המשבר וליהנות בטיולים בארץ. תמליצו לחברים בכל דרך אפשרית, מהרשתות החברתיות ועד הדרך הישנה והטובה, בעל פה. ספרו להם על אטרקציות חדשות שגיליתם, ובכך גם נצליח להניע את הכלכלה המקומית שלנו.
רק אל תשכחו להשאיר את המקומות נקיים למען הבאים אחריכם.
עדי זהר, פעילה חברתית בראשון לציון ומנהלת פורום ראשון לציון - הירוקים
