״עבדים היינו, עבדים. עתה בני חורין, בני חורין".
"את 'עבדים היינו' אנחנו שרים,בכל שנה בהגדה של פסח. ואכן, השנה בני ישראל יצאו בדיוק כמו אז, ביציאת מצרים מעבדות - סגרים, עוצרים, בידודים ושאר הירקות - לחירות בזכות החיסונים.
קראו גם:
אין דרך סמלית יותר לחוות את החירות החדשה-ישנה שלנו מאשר לטייל בארצנו היפה.
אפילו מזג האוויר חייך אלינו ועד עכשיו נעים וחמים.
אז אחרי שחגגנו, סוף סוף, סדר כהלכתו עם המשפחה המורחבת התפנינו להתהלך בארץ.
בעוד ברחבי העולם עדיין נאבקים בנגיף הקורונה, אנחנו כבר במקום אחר (ונקווה שנישאר בו) וזו גם הסיבה שרוב הישראלים החליטו להישאר השנה בארץ ולטייל, לבלות וליהנות ממנה מדרום ועד צפון.
בתי הקפה והמסעדות חזרו להיות שוקקי חיים, האטרקציות ובתי המלון מלאים עד אפס מקום, שמורות הטבע והגנים הומות אדם, הפארקים ואפילו המוזיאונים רועשים ורוחשים מתמיד.
בעיניי, זה מראה מאוד מרגש אחרי השנה שעברנו. מצד שני, לא כל כך התגעגעתי לפקקים ולבלגן אבל אין לי ספק, שזה מחיר קטן לחופש.
גם אני יצאתי יחד עם כל עם ישראל ליהנות בחול המועד מבתי הקפה והמסעדות וניצלתי את הזמן לפגוש חברים וחברות שהרבה זמן לא ראיתי, וגם קצת להרגיש את הטבע.
למשל, בשמורת נחל שורק ליד פלמחים.
ורק התחלתי... בכל זאת, לחול המועד יש עוד כמה ימים ובל נשכח את המימונה שחוזרת בגדול.
כידוע, גם המימונה לא התקיימה בשנה שעברה ובמקום לדלג בין עשר מימונות, בערך, נשארתי בבית.
השנה בישרו לי שהמנהג המקסים הזה, שהוא חלק בלתי נפרד מהחג חוזר, ונהנה ממופלטה, ספינג׳ ושאר המתוקים. יש למה לחכות.
בזאת אאחל לכולכן ולכולכם, חג שמח ומועדים לשמחה וששון. אין ספק, שיש לנו השנה על מה לשמוח.
עדי זהר, פעילה חברתית בראשון לציון ומנהלת פורום ראשון לציון - הירוקים
