"את לא יודעת איך אמא שלי השפיעה על השירות הצבאי שלי".
כך פתח את השיחה גיל (שם בדוי), שהגיע לפגישה טיפולית. לרגע נפעמתי מהתרגשות, אבל אז נחתתי לרצפה כשהמשיך את המשפט: "היא דפקה לי את כל השירות. את כל החלומות".
גיל הוא בן להורים גרושים. אביו עזב את הבית ונטש את המשפחה עוד כשהיה ילד פעוט.
"אמא שלי, שהייתה אישה חזקה, עבדה כל החיים ופרנסה בכוחות עצמה שלושה ילדים", הוא סיפר. "אבל כשאמרתי לה שאני רוצה להיות לוחם בסיירת צנחנים, היא נשברה. מכאן הקשר שלנו רק הלך והדרדר. היו לנו המון ויכוחים קשים".
אמו של גיל קיוותה שזה "יעבור לו". כשיצא לגיבוש לסיירת ועבר אותו בהצלחה, היא נבהלה מאוד.
"לא עזר כל הטיעונים וכל ניסיונות השכנוע", אמר גיל. "ולא רק אני ניסיתי, אלא גם הדוד שלי, שהיה קצין בצבא. שום דבר לא עזר. היא הפכה להיות אטומה לחלום שלי".
ואיך התמודדת עם זה? שאלתי.
"לא הסכמתי לוותר", השיב גיל, והצער ניבט מתוך עיניו.
לקראת מועד הגיוס של בנה, אמו של גיל החלה לחלות פעם אחר פעם. "היא הרגישה רע, סבלה מהתקפי פאניקה, לא ישנה בלילות, לא אכלה וכל הזמן הייתה עצובה", הוא אומר. "היא לא הפסיקה לבכות, כאילו שכבר מתתי בפעולה צבאית".
גם מעמד הגיוס היה קשה וטעון. "היא ליוותה אותי בבוקר ופרצה בבכי מר. עליתי על האוטובוס בלי להגיד לה שלום. עד כדי כך כעסתי עליה".
הטירונות בסיירת הייתה קשה. "סבלתי אבל חרקתי שיניים", הוא אומר. "בשבתות שבהן חזרתי הביתה, אפילו שלום היא לא הייתה מסוגלת להגיד לי, אלא רק לבכות. היה לי קשה מאוד להתמודד עם זה".
לדברי גיל, לא זכה לקבל שום תמיכה מהבית. "להיפך, רק פידבק שלילי קיבלתי. רק מסרים של 'תעזוב ותהיה קל"ב'.
אחרי חודשיים, כשחזר לבסיס אחרי שבת סוערת, אירעה התאונה. "אני לא יודע איך בדיוק זה קרה. הראש שלי היה טרוד במריבה שרבתי איתה בבית, ובטעות נפלט לי כדור מהנשק ונורתה ירייה לכיוון חבר שלי.
"למרבה המזל לא קרה לו כלום, אבל הייתה בהלה גדולה. התוצאה הייתה שנאלצתי לוותר על הכל. אמא שלי ניצחה. כבר לא הייתי לוחם קרבי בסיירת".
"עד היום אני לא סולח לה", סיכם גיל את תחושותיו. "אני גם כועס על עצמי שלא הצלחתי להתמודד עם הדיכאון שלה".
תמיכת המשפחה בחייל המתגייס לצה"ל, ובמיוחד במי שמתגייס ליחידה קרבית, היא בעלת חשיבות עצומה.
התחושה שאתה באימונים ובקרב, ויש משפחה תומכת ומעודדת שנותנת משמעות לעשייה הקשה, להקרבה ולמאמץ, מספקת את הכוחות הנוספים להתמודד עם הקשיים בשירות הצבאי.
התמיכה המשפחתית היא משאב חיוני להצלחה. היעדרה פוגע בחייל שמנסה להתמודד עם חוויות מאתגרות וקשיים אובייקטיביים בשירות הצבאי.
היום, כשגיל כועס על אמו, הוא למעשה כועס על עצמו, על שלא הפגין יותר חוסן נפשי ולא עמד מול מסע הלחצים.
אם היה פונה למפקדיו, מבקש עזרה ומופנה לגורם טיפולי, יתכן שהיה מצליח לעמוד מול האם בזמן אמיתי.
אולי כך היה זוכה לעבור את המסע הזה ולהגשים את חלומו.
מאיה שטיין, רס"ן (במיל'), קב"נית (קצינת בריאות נפש), עו"ס קלינית, פסיכותרפיסטית מוסמכת, מטפלת במתבגרים ובהכנתם לגיוס לצה"ל. 052-3388957
