אתחיל בווידוי: אני לא אוהבת את החגים.
זה מתחיל טוב בראש השנה עם ציפיות לשנה החדשה, נמשך סביר עם קדושת יום הכיפורים ונגמר בדי, חלאס. כמה אפשר לאכול, להיות עם המשפחה ולנסות להיזכר איזה יום היום בשבוע?
קראו גם:
זה קורה לי בדרך כלל באמצע סוכות, ואני סופרת את הימים מתי חוזרים כבר לשגרה הברוכה. מה גם, שהחגים מבשרים את סוף הקיץ.
בין הקיטורים שלי על החגים הבלתי נגמרים אני נחה, מטיילת, נהנית עם המשפחה האהובה שלי, נפגשת עם חברים רבים שלא ראיתי הרבה זמן ואפילו יושבת בסוכה.
באחד הערבים של חול המועד, נפגשתי בסוכה של חברת המועצה אילנית הרוש יחד עם שותפתי לניהול קבוצות הפייסבוק והווטסאפ העירוניות, ליטל אסיף, לארוחת ערב מלווה בשיחה קולחת על עניינים עירוניים ואישיים ואין ספק, שאנחנו צריכות לעשות את זה יותר.
בנוסף, לקחתי את ליה, האחיינית היפה שלי לאחת האטרקציות בעירנו - שיט ברבורים באגם ביס פלנט. מדובר בשיט בסירות פדלים בדמות ברבורים ורודים ולבנים.
ליה בחרה את הברבור הלבן, שמנו שכפ״צ מצופים כאילו אנחנו, לכל הפחות, בפעילות הקומנדו הימי ועלינו על הסירה. אין ספק שלפדל ולדווש היה כושר מעולה בשבילי והנאה צרופה בשבילה.
הפעילות תחזור בתחילת נובמבר אחרי שיפוצים, כשהאגם קצת יתמלא, וזה בהחלט מומלץ ומתאים לילדים ומשפחות.
לסיכום, למרות האינטנסיביות של החגים, זה הזמן ליהנות עם האהובים עלינו ולאגור אנרגיות חדשות וחיוביות לקראת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה.
עדי זהר, פעילה חברתית בראשון לציון ומנהלת פורום ראשון לציון - הירוקים
