שאול (שם בדוי) הגיע לטיפול כדי להבין מדוע הוא לא מתקדם בחייו כפי שהיה רוצה.
כבר בשיחות הראשונות הרגשתי חוסר אותנטיות, כאילו משהו מזויף אצלו. הוא הדגיש כמה הוא מקסים, מוצלח ואהוד, וחזר על כך שוב ושוב.
באחד הרגעים בשיחה אמרתי לו: "כשמגיעים לטיפול מורידים את המסכות. אני מרגישה שגם בטיפול אתה ממשיך להציג תדמית ששומרת עליך, ושיש פער בין מה שקורה אצלך לבין מה שאתה מקרין כלפי חוץ".
שאול שתק. דממה ארוכה נפלה בחדר. גם אני שתקתי והתבוננתי בו היטב. עיניו היו מבריקות ושפתיו רעדו מעט. ראיתי שהוא חווה טלטלה ומנסה לארגן את מחשבותיו ורגשותיו.
כולנו רוצים להיות הכי טובים שאפשר, שיחשבו עלינו דברים טובים, יעריכו אותנו ויאהבו אותנו. כדי שזה יקרה, אנחנו עושים מאמצים גדולים להתאים את עצמנו למה שאנחנו מאמינים שאנשים אחרים מצפים מאיתנו.
מתוך המאמץ הזה, רובנו לובשים מסכות.
המסכות שלנו הן פרסונות שמחביאות את המחשבות, הרגשות והצרכים העמוקים ומציגות חזות אחרת לעולם – בהתאם למה שאחרים רוצים לראות.
המסכות האלה נוצרו בילדות והן משרתות ומשמשות אותנו כהגנה מכאב ומפחד. לכל אחד מסכות שמתאימות לו, והוא שולף אותן ברגע הנכון.
יש מסכה שבה אנו מעמידים פנים שאנחנו בסדר גמור, שאנחנו מסתדרים לגמרי עם כל הקשיים, שמחים גם כשרע לנו ומעלים תמונות מחייכות לפייסבוק גם כשעובר עלינו יום קשה.
קראו גם:
במסכה הזו אנחנו משתמשים כשקשה לנו להודות במגבלות שלנו, למרות שהן אלה שהופכות אותנו לאנושיים.
מסכה אחרת היא כשאנחנו נעימים לאחרים גם כשלא מתחשק לנו. אנחנו לא אומרים בישירות כשמשהו מפריע לנו ולא מביעים את הצרכים שלנו, ואפילו מוותרים עליהם כדי לרצות אחרים.
אנו עוטים את המסכה הנחמדה כי אנחנו חוששים שאם נעמיד את הצרכים שלנו בעדיפות ראשונה, אנשים יתרחקו מאיתנו ונהיה בודדים.
המסכות הללו עוזרות לנו פעמים רבות כשאנחנו חוששים להביא את עצמנו ורוצים להרשים אחרים.
בכדי להיות אותנטיים, אנחנו זקוקים לאומץ להודות במגבלות שלנו ולאמץ את הפגיעות שבנו.
המסכה שומרת עלינו מפגיעה, אך כאשר אנחנו לובשים אותה אנחנו מתנגדים לאמת ומתכחשים לחיים שאנחנו רוצים.
אז למה כדאי להסיר את המסכות?
כדי למצות את הפוטנציאל שלנו.
כדי להקל עלינו: כי זה מתיש לחיות חיים לא אותנטיים. ללבוש ולפשוט מסכות כל הזמן. בנוסף, זה עלול לגרום לנו לשכוח מי אנחנו באמת.
כדי לרפא את החלקים הפצועים בתוכנו: כשאנחנו לובשים מסכה, אנחנו מאבדים חלק מהאדם שאנחנו באמת ושופטים חלקים בעצמנו כלא ראויים. אבל מערכות היחסים הקרובות והאהובות בחיינו לא יכולות לרפא אותנו אם לא נוכל לחשוף בהן את כל החלקים הנמצאים בתוכנו.
כדי להיות במקום אמיתי: כשאנחנו מסירים את שכבות המסכות המסתירות את פנינו, אנחנו מתחילים ליצור אפשרות לאינטימיות כי אנו חושפים את האני האמיתי שלנו. כאן אנחנו אותנטיים, ייחודיים ומלאי נשמה.
כאשר אנחנו מתחילים להסיר את המסכה, אנחנו חושפים את החלקים הפגועים שלנו ולמרות הסיכון שבפגיעה, אנחנו יכולים להרוויח עזרה וריפוי אמיתיים, כאלו שיכולים לקרות רק בתוך קשר קרוב ואמיתי.
מאיה שטיין, רס"ן (במיל'), קב"נית (קצינת בריאות נפש), עו"ס קלינית, פסיכותרפיסטית מוסמכת, מטפלת במתבגרים ובהכנתם לגיוס לצה"ל. 052-3388957
