כשהגל השני החל לתת את אותותיו, לא יכולתי שלא לחשוב מיד על המשבר הכלכלי שתקף אותנו. בעיקר את העסקים – ובעיקר הקטנים שבהם – שנפגעו הכי הרבה.
כשהייתי סטודנטית לראיית חשבון במכללה למינהל בראשון, היינו יושבים על הדשא וחולמים חלומות.
1 צפייה בגלריה
אני וליטל אסיף בפגישה עסקית
אני וליטל אסיף בפגישה עסקית
אני וליטל אסיף בפגישה עסקית
(צילום פרטי)
חברתי לתואר, ענבל, אמרה לי אז בקול שקול: ״אבא שלי עצמאי. היו לילות שלא ישן בלילה כי לא ידע אם יהיה לו אוכל לתת למשפחתו. אני בחיים לא אהיה עצמאית״.
המשפט שלה לא עוזב אותי עד היום. הוא גרם לי להבין את הסיכונים ואת אי הוודאות הממלאים את מי שהולך בשביל המאתגר הזה.
ובחזרה אלינו. מרבית העסקים, קטנים כגדולים, בעיר חזרו כבר לפעילות מלאה אך עדיין מלקקים את פצעי הקורונה מהגל הראשון.
החשש הגדול הוא שמי שהתאושש מהמשבר הראשון עלול ליפול בשני, אליו אנו צועדים.
אני וליטל אסיף, מנהלת מיז״מ - מרכז יזמות משולבת - שבמשך שנים משמיעה את קולם של העסקים הקטנים בעיר, חשבנו ביחד על פתרונות יצירתיים למצוקה זו.
מתוך ניסיונה הרב בתחום, הסבירה לי שלעסקים בעיר (ובכלל) אין באמת למי לפנות או מישהו שיעזור להם - הבירוקרטיה אטומה לצרכיהם וחוקי המדינה והרשויות המקומיות נוקשים וקשיחים. כמו כן, הגופים השונים המתיימרים לעזור להם ולייצג אותם, מונעים מאינטרסים שונים שלא תמיד, באמת, עוזרים להם.
הקורונה, על גליה השונים, כבר הביאו אותם לגסיסה ממשית שמורגשת בכל פינה ומזעקתם כבר אי אפשר להתעלם.
אחד הפתרונות שמצאנו הוא פתיחת קבוצת פייסבוק חדשה - תמיד ראשונים - שנועדה לתת לעסקים פרסום חופשי. פרסום ממוקד ועירוני בחינם שיביא להיכרות עם עסקים חדשים בעיר ואולי לפריחה מחודשת על אף הקורונה.
בנוסף לשירותים ועסקים, הקבוצה החדשה תעסוק, כמובן, גם בכל הנושאים העירוניים והארציים שמעניינים, אותנו, התושבים.
כל זאת, ללא צנזורה או צורך באישור פוסטים.
וזה הזמן לקרוא לכולם לקנות מעסקים קטנים ועירוניים ולחזק אותם בימים קשים אלו.
עדי זהר, פעילה חברתית בראשון לציון ומנהלת פורום ראשון לציון - הירוקים