״היתה או לא היתה,
אני עוד חי איתה
תחזירו לי אותה -
את ארץ הצבר....״. (עוזי חיטמן).
נולדנו, הצברים, בארץ הצבר, וכמו הפרי גם אנחנו קוצניים מבחוץ אבל מתוקים מבפנים.
בין כל ההתרחשויות של הקיץ האחרון - קורונה, התעללויות בפעוטות, אונס קבוצתי ומה לא, הגיע הרגע לרצות לחזור לארץ ישראל הישנה והטובה. ומה טוב יותר מקטיף צברים ליד גן הוורדים עם זיו נחמה, הפעיל החברתי האחד והיחיד, וברונו, הכלב שלי, כמובן?!
מדי שישי אחר הצהריים, דקה לפני שבת, זיו מביא לי סברסים מתוקים ומקולפים, ולמרות שאני לא אשת טבע גדולה (או בכלל לא, ליתר הדיוק) החלטתי השבוע להצטרף אליו לקטיף.
אחר הצהריים אחד הגענו לאזור מקסים מאחורי גן הוורדים, פיסת טבע שכבר שכחתי שקיימות כאלו באזורנו. בין השיחים היו הקקטוסים היפים שכל כך מאפיינים את נופי ארצנו.
הקקטוסים היו מלאי פרי, שרק חיכו שמישהו יבוא לקטוף אותם.
זיו מילא דלי שלם בלי להיחתך אפילו פעם אחת, בעוד שאני, רק מהאוויר, קיבלתי כמה מהקוצים המפורסמים של הסברס, אבל החוויה בהחלט הייתה מקורית.
כמובן, שגם ברונו נהנה לצאת קצת לאוויר הצח והשתולל שם.
בקיצור, כמה דקות מאיתנו יש מקום קטן שמחזיר אותנו אחורה בזמן וחזרה לשורשים ולמקורות.
אחר צהריים שממלא את המצברים - ואז חזרה לעולם האמיתי.
איך מגיעים? נוסעים מראשון ברחוב הרצל, פונים ימינה לגן הוורדים, ממשיכים ישר כ-500 מטר לכיוון מערב לתוך השטח מתחת לכביש 431.
מומלץ בחום!
עדי זהר, פעילה חברתית בראשון לציון ומנהלת פורום ראשון לציון -הירוקים. הצטרפו אליי בעמוד הפייסבוק: תמיד ראשונים