השבוע חגגתי יום הולדת.
כמו בכל שנה, בני המשפחה, מכרים, קולגות, חברים ובעיקר הרשת התגייסו להנעים לי את היום.
אלפי הודעות וטלפונים זרמו החל משש וחצי בבוקר ועד כמה ימים אחרי, כולל שיר ברדיו פלוס ראיון בתוכניתו של רפי ג׳רבי המקסים, "מה בוער בעיר" ב-106.2 fm, עוגת יומולדת של תותים עם קצפת שהכין לי החבר הטוב שלי שוקי (איתי בצילום) וגם פוסט מרגש במיוחד מעמותת ראשון אוהבת חיות.
יום הולדת לעדי זהריום הולדת לעדי זהר
יום הולדת לעדי זהר
(צילום פרטי)
אבל על כל זה העיב הפחד מפני הסגר והשמועות שהתרוצצו מסביב. החשש מפני הקורונה לא נשאר בגבולות הפחד מהידבקות, אלא גם מכל מה שמתלווה לכך: בידוד, סגר, להישאר ללא משכורת, קריסה כלכלית במשק ועתיד שנראה מאוד מעורפל.
שיתוק המשק, הרחובות המתרוקנים וסגירת בתי הקפה, המסעדות ומקומות הבילוי והפנאי חדרו ללבו של כל אזרח במדינה. אין ספק שהצעד הזה העלה את מפלס החרדה של כולם. חוסר הוודאות שולט בכל ואי אפשר להתעלם ממנו.
כולנו מקווים שיתחילו סימנים של מיגור המגפה, הכלכלה תעבור תיקון ותחזור לעצמה ואולי אפילו תקבל תנופה. אבל עד שזה יקרה, יש רבים מסביב ששילמו, ועוד ישלמו, מחיר כבד ומדאיג.
עסקים במגוון הולך ומתרחב של ענפים משותקים עלולים לקרוס ואיתם עשרות אלפי עובדים, שיאבדו את מקום עבודתם.
כולי תקווה שנחזור לשגרת חיינו הרגילה עוד לפני ליל הסדר ואז אוכל לחגוג כבכל שנה.
פרנסה טובה ובריאות איתנה לכולם.
עדי זהר, פעילה חברתית בראשון לציון ומנהלת פורום ראשון לציון-הירוקים