כמו אנשים רבים שמגלים סקרנות בשורשים שלהם, לפני מספר שנים צח אוריין אוראץ' רצה לחקור ןלדעת יותר על ההיסטוריה המשפחתית שלו. הוא יצא למסע כדי להכין את עץ השורשים של משפחתו, ומאז הוא עוסק בתחום הגנאלוגיה- חקר היוחסין.
הוא עיתונאי במקצועו, ולפני 20 שנה החל להתנדב בעמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה בתל אביב. כעת הוא יפעל בסניף העמותה בראשון לציון, שהחל מהיום (ג') יקיים מפגשים לקהל הרחב, שבהם לכל אחד תינתן ההזדמנות לחקור את שורשי המשפחה שלו באמצעים טכנולוגיים מתקדמים.
"אנשים מגלים עניין בחקר שורשי המשפחה מסיבות שונות, אם זו הסקרנות לדעת מי היו אבותיהם הקדמונים, סביב השבת רכוש, הוצאת דרכון זר, רצון לאתר קרובים אבודים או לגלות מה עלה בגורלם לאחר השואה" אומר אוריין.
היום, בזכות התקדמות הטכנולוגיה, העיסוק בחקר השורשים נגיש הרבה יותר. האינטרנט מאפשר להגיע להרבה מידע, ויש גם תוכנות ספציפיות לגנאלוגיה, תוכנה לזיהוי תווי פנים של קרובי משפחה, מחקרי DNA שיכולים להוכיח השתייכות משפחתית ועוד- אך כדי להצליח להגיע למידע המדויק שמחפשים צריך יד מכוונת.
העמותה לחקר השורשים מספקת את הטכניקות, את שיטות העבודה ואת המקורות להשגת החומרים, ותהפוך את המידע לנגיש עבור חוקרים ואנשים שרוצים לברר את ההיסטוריה של משפחתם.
למעשה מדובר בסדרת מפגשים שיתקיימו אחת לחודש במוזיאון ראשון לציון, שתעסוק במגוון נושאים: מקור שמות משפחה אשכנזיים וספרדיים, שימוש בבדיקות DNA כדי לחקור קשרי משפחה, בניית אילן יוחסין ופרסומו באינטרנט, כלים ומקורות ארכיונים לחיפוש ולמחקר גנאלוגי, מחקרי שורשים ליוצאי מזרח אירופה ועוד.
בין היתר, אוריין מציג בהרצאתו מקרה מחקר מיוחד לו היה שותף, במסגרתו הצליחו לאחד בין אח ואחות שנפרדו בלודז' בפולין לפני למעלה מ-70 שנה, ולא ידעו האחד על האחר.
מלבד הפעילות במוזיאון ראשון לציון, בשנת הלימודים החולפת ערך אוריין ניסוי בבית הספר "פארק המדע" בנס ציונה, סביב עבודות השורשים שמכינים כל תלמידי כיתות ז'.
"הרעיון הזה התחיל לאחר ששמעתי כי תלמידים רבים פשוט מעתיקים את עבודות השורשים שהכינו כבר האחים הגדולים שלהם, וחשבתי כי יש כאן פספוס גדול, של מסע משפחתי משותף שייתן להם היכרות מעמיקה עם העבר והיסטוריה המשפחתית שלהם" מוסיף אוריין.
"רוב אנשים מתחילים להתעניין בשורשי משפחתם רק כשהם כבר לקראת הפנסיה, אבל כאן היה מעניין ואף מרגש לראות עד כמה הנושא עניין גם את ההורים הסקרנים ולא פחות את התלמידים הצעירים, שכבר לא הסתכלו על עבודת השורשים בתור נטל" הוא אומר.
